שאלה:
שלום. יש לי נושא שמעיק עלי מאוד. אמא שלי במשך שנים , סיפרה לכל המשפחה עלי כל פרט ופרט ודברים לא טובים בכלל, שלא הייתי רוצה שאף אחד בעולם ידע , ובטח לא המשפחה הקרובה שאני רואה אותם בחגים ואירועים ומקבלת מהם מבטים ויחס בהתאם . כעת כל המשפחה שלי יודעת עלי הכול , אני מובכת מאוד כועסת כואבת מאוד ופשוט לא יודעת איך להתגבר על זה . יש לציין שאני לא בקשר איתה כל כך וגרה כיום עם שותפה ולא בבית. ולדבר איתה אין מה לדבר איתה להסביר לה היא לא מוכנה לשמוע .וגם מה שנעשה כבר נעשה. איך אפשר להתגבר על הכאב והבושה ולסלוח? כי זה לא נותן לי מנוחה . ומבחינה הלכתית האם זה בסדר מה שהיא עשתה ,כלומר בגלל שמדובר בהורה , זה בסדר? שבוע טוב
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את הצער והכאב שלך וזה באמת לא נעים, אני יכול רק להציג לך חשיבה מעט חדשה, שנראית לי נכונה מאוד: בני המשפחה מכירים אותך לגמרי, גם בלי שאמא תספר עליך כלום! יתכן שאינם יודעים התרחשות כזו או אחרת, אבל את עצם אופייך תכונותיך מעשייך והליכותייך הם מכירים גם בלי לדעת פרט טכני זה או אחר. יתכן שהסיפורים סיפקו להם מקור מידע ספציפי על מה קרה עכשיו, אבל אין לכך כל משמעות על עצם חשיבתם עליך ועל ידיעתם אותך לטוב ולמוטב, בתוך המשפחה כולם מכירים את כולם וזה בסדר. כך שלמעשה לא נגרם לך כל נזק, והכל בעצם יותר בדמיון שלך, כביכול סיפורים כאלו ואחרים יכלו להבאיש את ריחך בעיני בני המשפחה, ולא היא!
אם תפנימי את זה, ממילא כל העסק יכנס לפרופורציות שלו ותביני שההר הוליד עכבר ובעצם לא קרה שום דבר…
בשורות טובות ותמיד שמחות.
