שאלה:
לעיתים כשאני שומע סיפורי-מעשיות על כל מיני "רעבעס" למינהם (מתלמידי הבעש"ט) אני מבין יותר למה היו כ"כ "מתנגדים". היתכן כי "כ"ק אדמו"ר שליט"א" לא יקפיד על הלכות מפורשות? א) זמני ק"ש ותפילה ("הכנות" ארוכות שאין להם שום מקור בשו"ע ושבעקבות כך מתפללים לאחר הזמן)? (גם המקווה – שזה דבר גדול מאוד – מעבר לכך ש"תקנת עזרא" היתה רק לאחר קיום מצוות עונה ולא באופן גורף כל יום – ואדרבה – זה יכול להיות גם נוגד לתקנה כיון שכעת שטובלים כל יום הרי שאין בעיה להיות "תרנגולים" – וגם לשיטות שזה לא בוטל לחלוטין – זה וודאי לא דוחה ק"ש בזמנה? ב) שינויים בנוסח התפילה והמצאת "נוסח ספרד" אשכנזי כשכל תקופה היה "רבה" חדש שהוסיף ו/או שינה ע"פ הבנתו ו"חוכמתו"? ג) כשהאר"י דיבר על צורת האותיות הוא דיבר על תפילין (ולחזו"א יש תשובה ארוכה שהוא גם מעולם לא אמר לשנות דבר אלא הסביר מושגים בקבלה על עולמות העליונים) אך הם לקחו זאת צעד א' קדימה ושינו לא רק את התפילין אלא לת כל ה"סת"ם"?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית תרשה לי להסתייג מהזלזול שבדבריך. גם כאשר לא מבינים משהו או אפילו לא מסכימים עם משהו, צריך להיות כבוד, במיוחד שמדובר באנשים רמי מעלה, שידוע לכל קדושתם וצדקותם הרבה, וכן דרך כלל גם מדובר שיהודים גדולים שעמלו בתורה שנים רבות.
לעצם הענין אני חושב שאינך מדייק בכך שאין הקפדה על זמני קריאת שמע ותפילה, ודאי קוראים אבל לפני התפילה, וגם התפילה סומכים על שיטות שאפשר עד חצות, אבל לא חורגים לגמרי. אינני יודע לגמרי להצדיק הנהגה זו, אבל הרעיון שעומד מאחורי ענין זה הוא בהחלט נושא לדיון:
הויכוח העיקרי כאן הוא מה העיקר ומה טפל, שהרי תפילה בלא כוונה כגוף בלי נשמה. אם קצת נתבונן, אין דבר יותר אוילי, מגוחך, ואולי אפילו חילול ה'… מלעמוד לתפילת בזק בלי לכוין כל מילה ובלי לחוש תחושה של עומד לפני מלך. כל כך התרגלנו שאנחנו לא שמים לב לגודל הגיחוך שבהנהגתנו. מכאן באה השאלה כשאדם אומר אם לא אתכונן כראוי עם מקווה ולימוד חסידות לפני התפילה והכנת הלב והגוף, התפילה תראה חילול ה' אחד גדול, האם לסמוך על אותן שיטות רחוקות ודחויות ובלבד שעיקר הענין יהיה בידי, תפילה מתוך הנשמה? או שעדיף להצמד לכללי ההלכה המובהקים. על זה נסוב ויכוח איתנים, אתה לא הראשון לשאול, ידועים בזה דברי הנפש החיים שלפיהן בעצם אין לנו רשות לחרוג מהכללים בשביל קיום התוכן, אנחנו קודם כל חיילים בצבא ה' שעושים את מה שאנחנו מצווים, ובתוך זה אנחנו מחוייבים לעמול ולהכניס את כל הלב והרגש. זה הויכוח, אי אפשר לומר שאין כאן נושא לדיון…
וכך גם במצינו במשנה במסכת ברכות דף ל עמוד ב אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים" וביאר הרבינו יונה "כדי שיכוונו את לבם למקום כדי שיהי' לבם שלם בעבודת המקום ויבטלו מלבם תענוגי העוה"ז והנאותיהם כי כשיטהרו לבם מהבלי העוה"ז ויהיה בכוונתם רוממות ה' תהיה תפלתם רצויה ומקובלת לפני המקום".
ובגמ' [דף לב, ב] "תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת" הרי שהגמרא גם היא תמהה על הנהגה זו שהרי אם כך אין לאותם החסידים זמן ללימוד ולעשיית מלאכה, ואמנם מבארת הגמרא יסוד גדול וחשוב שמתוך שחסידים הם, וכלומר בשל חסידותם היתירה והמעלות הרוחניות שזכו להם הרי שתורתן משתמרת בהם ואף מלאכתם מתברכת, והיינו שישנה הנהגה רוחנית מיוחדת לאנשי מעלה. וכן מצינו בגמ' בסוף מסכת נידה [ע, ב] "מה יעשה אדם ויחכם אמר להן ירבה בישיבה וימעט בסחורה אמרו הרבה עשו כן ולא הועיל להם אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו שנאמר (משלי ב, ו) כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" הרי שלידיעת התורה לא מספיק העיסוק והלימוד הרב אלא יש צורך גם בבקשת רחמים מה', ומשום כך אותם חסידים הראשונים שהאריכו בתפילה זכו לסייעתא דשמיייא מיוחדת בלימוד התורה.
ומכל מקום אנו מוציאם שאין זה עניין שולי בעלמא כלל אלא הנהגה שמופיעה במשנה, ויתרה מכך יש כאן גם איסור חמור לעמוד בתפילה שלא בכובד ראש, ועל דין זה מביאה המשנה את ההנהגה של אותם חסידים הראשונים, הרי שזו אכן ההנהגה הראויה בכדי שיוכלו לעמוד בתפילה מתוך כובד ראש והצורה הנכונה לעמוד לפני מלך ולכוון את ליבו לאביו שבשמים.
כך אגב גם לגבי נוסח התפילה, הרי אין כאן נושא של לצאת או לא לצאת ידי חובה, בודאי הדיוק בנוסח התפילה אינו מעכב, אם כן נשוב לשאלה, מה עדיף להצמד לנוסח אבותינו אף שאנחנו לא יודעים את כוונותיו על פי סוד, או שמא נתאים אותו לנוסח הספרדים באופן שיותאמו לו כוונות האר"י, ואז הגם שלא דקדקנו בנוסח התפילה אבל אנחנו יכולים להתפלל עם כל כוונת ההשפעות שגילו לנו המקובלים. הויכוח הוא זהה לקודמו!
בויכוח לגבי כתיבת הסת"ם אינני בקי די הצורך אבל אני מאמין שהנושא דומה.
תודה.
אכן צודק כבוד הרב על הבעיתיות בניסוח והייתי צריך להיות יותר עדין בכלל, ובפרט כאשר מדובר במקום ציבורי – פורום פתוח. וככל שמדובר בלשה"ר ו/או הוצאת שם רע על ציבור גדול בפירסום שכזה הרי שהבעיתיות עולה מדריגה ואין לי מושג איך אוכל לתקן זאת.
שלום, שמעתי בשם אחד שטען שיש לו שלוש קושיות על המתנגדים, אחד שהטענות של המתנגדים היה כל פעם משהו אחר נגד החסידים, שנית שהמון מגדולי ישראל הצטרפו לחסידים, אך לא להפך, ג והיא טענה אלימתא, שלא ניתן לומר שכל כך הרבה גדולים מהחסידים טעו בשיטתם…
השאר תגובה