לתרומות לחץ כאן

לקרוא ברכה עם שם ומלכות מתוך הגמרא / ספק ברכות

שאלה:

מדוע אנו נוקטים שיש ספק ברכות להקל ולא לברך. מדוע לא יכול להקריא מתוך הגמרא דרך לימוד את הברכה עם שם ומלכות? ואם באמת יכול לעשות כך, מדוע לא חייב לעשות כך?

תשובה:

שלום וברכה

אין היתר להזכיר שם ה' בברכות המובאות בגמרא, כך שגם במקום ספק אינו רשאי לעשות כך.

מקורות:

אני מעתיק לך בענין זה משו"ת יחוה דעת חלק ג סימן יג, שלאחר שהאריך להוכיח שמותר לומר פסוקים עם שם ה' תוך כדי לימוד, כתב:

אולם כל זה בפסוקים שבתלמוד ובמדרשים, אבל ברכות שיש בהם הזכרת ה', אין לקרוא את שם ה' כקריאתו, אלא בכינוי, השם, וכמבואר בתשובת רב נחשון גאון, שהובאה באוצר הגאונים למסכת ברכות (סימן שנ"ב), שאם אומר דרך לימודו, שם ה' כקריאתו בנוסח ברכה שנזכרה בתלמוד, הרי הוא כמוציא שם שמים לבטלה, שעובר משום לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא ע"כ. וכן כתב בספר תשב"ץ (סימן תי"ט), שרבינו מהר"ם מרוטנבורג כשהיה לומד בתלמוד היה נזהר לומר השם במקום האזכרות של ארבע אותיות ע"כ. וכן פסק המגן אברהם (סימן רט"ו סק"ה). ואמנם הגאון יעב"ץ רוח אחרת עמו, וסובר שגם כשגורס מטבע הברכות שבש"ס דרך לימודו, צריך לשנן אותן עם אזכרותיהן, ושאין צריך שום ראיה לזה ע"כ. ומצאתי לו חבר, הוא הגאון רבי יעקב מליסא בספרו חות דעת (יורה דעה סימן ק"י, בדיני ספק ספיקא סק"כ) ע"ש. אולם בהגלות נגלות דברי הגאונים, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם, ומבואר בדבריהם שיש איסור בזה, בודאי שכן צריך להורות להלכה ולמעשה. וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן רט"ו סק"ד וסק"ה), שאין דברי הגאון יעב"ץ מוכרחים בזה, ומנהג רבנן קשישאי בארץ הצבי שלא להזכיר שם ה' כקריאתו במטבע הברכות, אבל בפסוקים שבש"ס ושאר מדרשי חז"ל, יש לקרוא האזכרות כקריאתן. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל