שאלה:
כבוד הרבנים, במסכת ברכות דף ו'א מדובר שם על מזיקין וכו'. נרשם גם שיטות חריגות ללמידת חווית שדים ורוחות רעות. מה דעת הרב על זה? שמעתי מהרצאה אחת של רב מכובד, שהתלמוד הבבלי כולל דברי חכמים ותורת שבעל פה, אבל לא כל דבר בתוכו נלקח מתורת שבעל פה. ואני הייתי מסכים עם פתגם זה. לא נראה הוגן שחכמים יכתבו אז בתלמוד איך לראות ולחוות דבר מזיק לגוף ולנשמה. איך זה אמור להיות מאוזן, יעיל ומעשי!?
תשובה:
שלום וברכה
אינני מבין מה שאמר אותו רב, בודאי כל מה שכתוב בגמרא הוא דברי האמוראים הקדושים וכאשר אתה לומד את זה אתה מקיים מצות תלמוד תורה בלי כל ספק, וזה חלק מהתורה שבעל פה. יש להניח שחכמים שכתבו את הדרך בה ניתן להכיר את השדים אינה כדי שנבצע זאת בפועל, שהרי הגמרא עצמה מזהירה מהנזק ומסבירה כיצד להנצל ממנו, אלא יותר כדי להמחיש לנו שהם מציאות קיימת, ומה שאומרים בפרק ויהי נועם "יפול מצידך אלף ורבבה מימינך" זה לא סתם ביטוי, אכן יש הרבה מזיקים בעולם, ובורא העולם שומר עלינו ויש להודות לו על כך בתפילותינו.
[וענין השדים עצמו לכאו' היה מציאות בזמנם וכן מצינו גם בבא בתרא בהמוכר את הספינה וכן בגיטין גבי שלמה ואשמדאי וודאי שחכמים לימדו את הענינים הללו בגלל שהיה בהם תועלת, ובמקרה שם בברכות זה לכאו' בענין של שמירה ממזיקים בקריאת שמע והתפילה לה' לפני שהולך לישון שישמור אותו ממזיקים בלילה, וגם היום יש נזקים שיכולים לקרוא לאדם בלילה והאדם מתפלל לפני כן וגם אח"כ מודה לה']
