מחלוקת במשפחה על הכיתוב שבמצבה

שאלה:

שלום, הבעל לא דתי ולא מאמין,מעוניין לרשום על המצבה רק את שם האישה ותאריך פטירה. האישה הייתה מאמינה, נפטרה החתונה, אנו האחים מבקשים לרשום כמקובל בנוסח היהודי. כיצד להתנהל כדי שחלילה לא תהיה מחלוקת.האם רק הבעל אחראי לקבור אישתו ובכלל זה רישום על המצבה לפי רצונו.אודה לתשובה בדחיפות,הנושא תלוי זמן.בכבוד רב,

תשובה:

שלום וברכה

אין לעשות מחלוקת סביב הענין זה, לא המצבה היא מה שתגרום לעילוי נשמתה אלא רק החיזוק במצוות של בני המשפחה, הדאגה שיהיה מי שיאמר עליה קדיש כל השנה, שילמדו משניות ויעשו זכויות לעילוי נשמתה, זה העיקר. בנוגע למצבה אני מציין לכם את הדינים ותראו לו, אם ירצה יקבל אם לא – לא.

בשורות טובות.

מקורות:

אציין בקצרה כמה פרטים מתוך הספר קיצור דברי סופרים הל’ אבלות פרק סח:

א. שמה מצבה – לשון זכרון, כדי לקיים בנו את האמונה שמלבד השארת הנפש גם הגוף לא יכלה לגמרי אלא יעמוד ויקום בתחיית המתים כמבואר בספרים שנשאר מן הגוף עצם שממנו יצמח האדם ויקום בתחיית המתים.

ב. במקומות שרגילים להניח מצבה על הקבר, חייבים בני המשפחה לעשות זאת, ומוציאים לצורך זה מהיורשים ממון בעל כרחם ממה שירשו מהמת. הבעל חייב לעשות מצבה לקבר אשתו.

ג. על זמן הקמת המצבה נחלקו הדעות, יש שעושים אותה לאחר ל’ יום, אך המנהג הרווח ברוב המקומות להקימה לאחר י”ב חודש, הסיבה לכך היא משום שהמצבה בה כדי לכבד את הנפטר, ובתוך י”ב חודש הראשונים הוא מכפר על עוונותיו ואין זה הזמן להחשיבו ולכבדו באופן זה. טעם נוסף נאמר בכך, כיון שהמצבה באה כדי להזכיר את המת, ובתוך הי”ב חודש אין צורך בכך עדיין. אולם, האר”י ז”ל כתב שיש להקים את המצבה מיד בתום השבעה כמה שיותר מהר. אחרים נוהגים להניח את האבן התחתונה מיד ואת האבן עם הכיתוב לאחר הזמנים האמורים.

ד.  נוהגים לכתוב על המצבה את שמו של הנפטר ושם אביו, ואת זמן פטירתו. ואסור להזכיר שם תאריך לועזי אלא תאריך עברי בלבד.

ה. יש לשבח מעט את הנפטר על גבי המצבה אולם לא להרבות בכך, כיון שאם כותבים שאינו ראוי לו הדבר גורם צער לנפטר.

ו. על המצבה כותבים רק בלשון הקודש ולא בשפה זרה [מהר”ם שיק כותב שהדבר גורם צער לנפטר].
ז.  המנהג לכתוב על המצבה תהא נפשו צרורה בצרור החיים להחיותו עם כל מתי עמך ישראל. ויש מקצרין וכותבין ת נ צ ב ה והכל מרמז על עולם התחיה וחיי עולם
ח. נוהגים להספיד בשעת הקמת מצבה ולכן יש אומרים שאין להעמיד מצבה בימים שאין מספידין בהם ויש שאין מקפידים בזה.
ט. כתב בספר אהבת חסד: יש אנשים שרוצים לעשות יד ושם לזכר עולם על נשמת אבותיהם, ועושים להם מצבה של אבן שיש יקרה ומפותחת בפיתוחי חותם באותיות מוזהבות וכדומה ציורים ופרחים הרבה, ויש שמוסיפים לזה נטיעות יפות וכדומה מתענוגי בני האדם, ומפזרין על אלו הענינים ממון הרבה וחושבים שבזה עושים נחת רוח גדולה לנשמת הנפטר. וכמה טעות טועין אלו האנשים במחשבה הזו, שאין בזה שום תועלת לנשמת המת. אע”פ שודאי עצם המצבה הוא ענין נצרך לנפש המת, כמ”ש רז”ל בשקלים, אבל יותר טוב היה להם שישימו מצבה שאינה יקרה כל כך, ובאותיות פשוטות ולא מוזהבות ובלי ציצים ופרחים ובלי נטיעות ויתר ההוצאות שנופלים על זה, היה להם לקנות ש”ס וליתנו לבית המדרש, ויכתבו עליו שהוא לזכר נשמת אבותיהם, או לעשות מזה גמ”ח קבוע לזכר נשמת אבותיהם ובזה היה מתעלה נפשם מאד למעל וכו’.

י. בשדי חמד בצוואתו כתב: חדשים מקרוב התחילו לנהוג לעשות המצבה מאבני שיש, והוא נכון מצד אחד, שאין האותיות מתקלקלות מהרה כמו בשאר האבנים. אך מה שעושים מאותיות מוזהבות וכמה ציורים וכיורים אין דעתי נוחה בזה כלל. לכן אני מצווה שאם יהיה ביכולת לעשות המצבה בריאה וחוקה מאבנים חזקות יהיה בתוכן אבן קטנה מאבני שיש פשוט, ויכתבו בהאבן הזאת… ועתהכבר נהגו כולם באבני שיש מי שציוה שלא יעשו מצבה לקברו כה מי שציוה שלא ישימו לו מצבה לא ישמעו לו בכל, רק יעשו מצבה קטנה שיש תקון לנפש בזה לפי דברי רבינו האר”י ז”ל. דאילו היה המת יודע שיש בזה סוד ותקון לנפשו לא היה מצוה כך .
יא. יש נוהגים לעשות במצבה מקום מוכן עבור נר נשמה, אולם לא על גבי המצבה עצמה אלא בצידה, הדלקת הנר על המצבה היא מנהג של גויים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל