לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

לארח נוכרי ביו"ט שחל בשבת

שאלה:

ידוע שאסור לארח נוכרי ביו"ט משום חשש של שמא ירבה דבר שאינו קיים בשבת. מה קורה ביו"ט שחל בשבת – אין אמנם את החשש של שמא ירבה אך האם אין בזה לא פלוג?

תשובה:

שלום וברכה

באופן כזה מותר לארח אותו.

חז”ל אסרו להזמין גוי ליום טוב שמא ירבה בשבילו (גמרא ביצה דף כא עמוד ב), וכך נפסק בשולחן ערוך סי’ תקי”ב סעיף א’. טעמה של גזירה זו היא מפני שיש איסור מיוחד בתורה לבשל ביום טוב לצורך נכרי ולדמו זאת מהפסוק ‘לכם’ ולא לנכרים, וכדי שלא יעבור באיסור זה אסרו אף להזמינו. אמנם כתב הרא”ש שם שדווקא להזמינו אסור אך אם בא מאיליו מותר להאכילו. וכל זה דווקא בסעודת יום טוב שיש חשש שכיון שמותר לבשל יבשל בשבילו, אך לסעודת שבת מותר להזמינו כמבואר בגמרא שם מכיון שבשבת אין חשש שאדם יבשל בשבילו.

ולענין גוי הנמצא בהליכי גיור, יש לכאורה קצת מקום להקל בזה, מכיון שהרשב”א והר”ן בביצה שם ביארו את הגזירה שמא ירבה בשבילו, שהחשש הוא שיבשל תבשילים שאסורים באכילה לישראל, אך אין איסור אם מרבה בבישול דברים המותרים לו, ולכאורה לטעם זה פשוט שגוי הנמצא בהליכי גיור אין חשש שיבשל עבורו מאכלות אסורות, כיון שכל מה שבא להתארח אצל הישראל הוא בשביל ללמוד על היהדות, ובפרט שכתב בספר חסידים סי’ תר”ץ שאסור להאכיל גוי שנמצא בתהליך גיור מאכלות אסורות. אך למעשה בדברי המשנה ברורה שם סק”ב נראה שלא סמך להקל כשיטות אלו ואסר להזמין אף מומר לחלל שבתות בפרהסיא אף שאין לחוש שיאכילו מאכלות אסורות ויכשילו באיסור.

אמנם הגרש”ז אוירבך זצ”ל בשולחן שלמה סי’ תקי”ב בהערה כתב להקל בהזמנת גוי יחיד משני טעמים א’ כיון שאין חשש שירבה בשביל אורח אחד שמטרת האירוח הוא לכבוד האורח ולא לכבוד המתארח, ב’ מפני שמטרתו היא ללמדו מנהגי ישראל אין חשש שירבה בשבילו אלא אדרבה ילמד אותו שהדבר אסור, אמנם כתב שאם מזמין משפחה שלמה שרוצה לכבד הדבר אסור שיש חשש שירבה בשבילם.

ובביאור הלכה שם ד”ה לא כתב שאם יימנע משמחת יום טוב אפשר להקל בזה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל