אמירת תחנון כשהציבור לא אומרים מחמת יארצייט

שאלה:

מי שמתפלל בבית כנסת חסידי ששם יש מנהג משום מה למעט ככל האפשר באמירת תחנון, שלא אומרים תחנון הרבה פעמים מסיבות מאוד תמוהות [למשל: ביום הראשון של ה׳זמן׳ נהוג שם (בעלז) לא לומר תחנון!!! כי מתחילים את הלימוד! זה כתוב בספר המנהגים שלהם!] מה צריך לעשות? האם יכול/ צריך לומר אחרי התפילה והאם יש חילוק בין שני וחמישי ליום רגיל? [כוונתי כמובן לתחנון עצמו ולא לי׳׳ג מידות שנאמרים רק בציבור]

תשובה:

שלום וברכה

בס' תפילה כהלכתה פט"ו הערה לז וביביע אומר ח"ג סי' יא כתבו, שבמקום שלא אומרים תחנון שלא על פי דין, כמו שציינת, יכול לומר לבד בפניהם ואין בזה חשש לא תתגודדו ויוהרא, אבל במקום שזה יארצייט של האדמו"ר של בני אותו מקום, שבזה יש מנהג ותיקין אצל החסידים כולם לא לומר [בשונה מכאלו שכל יארצייט של צדיק נמנעים מתחנון…] אין לבטל מנהגם בפניהם וגם אחר כך לא יאמר, ראה בזה בהליכות שלמה פרק יג הערה ז.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל