שאלה:
האם תקיעת כף זה דווקא שמבטיחים בפה או שאחד מבקש שהשני יתחייב לו משהו והשני עונה לו בסדר ולאחר מכן לוחצים ידיים האם גם זה נקרא תקיעת כף? ואם כן בכמה אנשים צריך להתיר תקיעת כף?
תשובה:
שלום וברכה
כאשר זה נעשה בתורת שבועה ותקיעת כף יש בהחלט להתייחס לזה כשבועה ממש, וצריך התרה בפני אותו אדם שהתחייב לו בכך או לכל הפחות בידיעתו, כיון שהשבועה נעשתה עבורו. אבל מאוד מצוי שלא מתכוונים לשבועה וניכר לכולם שהתקיעת כף היתה סתם כסוג של "עשינו עסק" ולא כחלק מההתחייבות, ואז אין לחשוש בזה לשבועה, במקרה של ספק גם יש לצדד להקל בזה כי התקיעת כף היא שבועה דרבנן, ובפרט שבכלל יש מחלוקת אם יש לתקיעת כף תוקף של שבועה [אלא שההלכה להחמיר].
מקורות:
בשו"ת הרשב"א (ח"ה סי' סז) כתב, שתקיעת כף אינה נחשבת שבועה, אלא היא כעין הבטחה מעליא, המחייבת את התוקע כפו לחברו מדין "שארית ישראל לא יעשו עוולה". וכ"כ בשו"ת התשב"ץ (ח"ב סי' קמא) שאין זכר בתלמוד לשבועה הנעשית בתקיעת כף, וכל המורה בזה להקל שומעין לו. אולם בשם רבינו תם כתב התשב"ץ שם שתקיעת כף נחשבת שבועה לכל דבר, וכן פסק הבית יוסף (יו"ד סי' רלט), וכן נקט בפשיטות בשו"ת חתם סופר (יו"ד סו"ס רכז), ועל כן סמכו בכל הדורות לעשות שבועה זו שתחת החופה בתקיעת כף ולא בלשון של שבועה מפורשת מהחתן, כפי שיבואר להלן.
בשו"ת מכתם לדוד (פארדו, יו"ד סי' כט) כתב, שבצירוף עוד טעמים אחרים יש לסמוך על דעת הסוברים שתקיעת כף אינה נחשבת כשבועה, וכן צירף להקל בנדונו בשו"ת עדות ביהוסף (ח"ב סי' י).
עוד יש לדעת ששבועה זו עיקרה רק כשהיא נעשית בין שני בעלי הדין, ולכן כאשר הרב משביע את החתן תחת החופה והוא תוקע לו כפו ולא לכלה, יש שפקפקו אם יש לזה תוקף, שו"ת עדות ביעקב (אבהע"ז סו"ס ל). וכבר הקדימו בסברא זו בשו"ת מהר"י וויל (סי' קלז) בנדונו לענין משודכת שנשבעה למשודך בתקיעת כף שנתנה לאדם אחר, שלא תחזור בה מהתחייבותה להנשא לו, וצידד שם דאינה כחומר דין תקיעת כף שבממון, כיון שלא נעשתה בינה לבין המשודך עצמו. וראה שו"ת חיים ושלום (פאלג'י, ח"א סי' ו) דשבועת החתן קלישא מאוד מכמה טעמים, וביניהם אופן עשיית התקיעת כף [ואפשר שבכוונה תחילה הנהיגו שלא תעשה שבועה זו על פי כל תוקף דיני השבועות, כדי שיוכלו להתירה בנקל בשעת הצורך].
