מזכיר של עמותה שסיכם על מחיר של עבודה שלא בידיעת המנהל

שאלה:

בס"ד שאלה בדיני ממונות המקרה היבש – ללא פרשנות: ראובן הזמין עבודה של עיצוב גרפי אצל גרפיקאי, ואישור את המחיר שסוכם מראש (2400) ושולם במלואו. אבל לאחר זמן הזמין שוב עבודה נוספת באמצעות עובד שלו, והגרפיקאי תיאם באופן ברור שהמחיר יהיה בדיוק אותו דבר כמו בפעם הראשונה (2400) – למרות שזה עבודה על בסיס קיים של העבודה הקודמת. טענת התובע (הגרפיקאי): העבודה לקחה לי בערך 8 שעות עבודה [האישור של המזכיר לעבודה היה בשעה 10 בבוקר ובשעה 6 הקובץ נשלח להדפסה], ומשיקולים אישיים הסכמתי לקחת את העבודה רק אם משלמים לי מחיר ששווה לי לעבוד בשביל זה. [תגובת התובע: לא יכול להיות שזה לקח כל כך הרבה זמן, כי היה אישור על העבודה רק בשעה 1 בצהריים] אבל היות שזה לא היה ברור מראש מה המחיר לעבודה חוזרת על בסיס קיים – סיכמתי ברור מראש מול המזכיר מה יהיה המחיר על העבודה החוזרת. המחירים שלי מתחיל מ200 ₪ לשעה ומעלה, והלקוח כבר ראה שהמחירים שלי יותר יקרים מהמחירים הרגילים בשוק, כשהוא הזמין את העבודה בפעם הראשונה – כך שאי אפשר לטעון שזה מחירים יותר יקרים ממחיר השוק. על הטענה של הנתבע שהוא לא ראה את המייל של המחיר עד לאחר סיום העבודה: התובע משיב שהיו התכתבויות בהמשך אותו מייל גם לאחר סיום העבודה, ועדיין הנתבע לא מחה על המחיר של העבודה רק לאחר יותר מחודש אחרי סיום העבודה.ובפרט שהמזכיר כן אישר את המחיר מראש. ועל טענת הנתבע שהוא חשב שזה יהיה יותר זול כי זה על בסיס העבודה הראשונה: הרי הוא לא תיאם ולא אמר מילה לגבי המחיר לפני תחילת העבודה, ואני כן תיאמתי כמו שהייתי מחוייב, ועשיתי כל מה שאני יכול לעשות כדי לתאם. טענות הנתבע (מנהל הכולל): העבודה הראשונה עלתה 3500 ש"ח, בעת ההזמנה השניה חשבתי שהתשלום הראשון שהוא גבוה כל כך כולל את כל הפרוייקט [שני ההזמנות הן אותו פרוייקט], על כן לא דברנו בענין המחיר, וגם היה לי הוכחה לכך, שהרי בהזמנה הראשונה התעקש שלא לעבוד עד שמעבירים לו את הכסף וכו', ועכשיו עשה את העבודה ללא אומר ודברים. [תגובת התובע: באופן כללי תמיד זה עובד אצלי בצורה כזאת, שבפעם הראשונה אני לא משחרר את הקובץ המוכן לפני התשלום המלא, אבל אחרי שכבר נבנה האימון – אני מוכן לשחרר את הקובץ גם לפני התשלום המלא. ובפרט במקרה השני – אם הייתי ממתין לתשלום – ההדפסה כבר לא הייתה רלוונטית כלל] גם אח"כ שאמר שכן רוצה כסף על עבודה זו, חשבתי לא להתמקח וחשבתי לשלם, ומכיון שלא בקשנו בהזמנה השניה עיצוב חדש, ובמשך השנים האחרונות הזמנתי המון המון עבודה גרפית, ואני רגיל שעל דבר כזה משלמים 50 ש"ח לעמוד מקסימום, על דעת כן שלמתי סף 400 ש"ח על אף שהוא יוצא מ50 ש"ח לעמוד. והנה הגרפיקאי טוען שסיכם עם העובד שלנו שישלמו כמו בהזמנה הראשונה. ואני לא ידעתי בכלל מזה שסוכם כך, כי כפי שהתנו איתו שאי אפשר לו להתחייב על שמי עד שיקבל אישור ממני, ואני לא נתתי לו אישור [ואילו ידעתי שכך המחיר בכלל לא יצאתי בהזמנה השניה שזה היה רק ניסוי…]. יצויין כי סוכם העובד עם ראובן שאין שום סמכות לעובד לסכם מחירים, כל הזמנה וכל התחייבות צריך לקבל את האישור של ראובן. שאלתי לעובד על כך, אז אמר לי שחשב שזה פשוט שהזמנה השניה עולה כמו הראשונה, ולמה לא, אז חשב שמכיון שאנו רוצים עוד הזמנה אז פשוט שאני מסכים לשלם כמו שעלה הזמנה הראשונה. אח"כ אמר לי העובד שחיפש במייל, ורואה שכתב לי בין השורות שהמחיר הוא כמו הזמנה ראשונה. אמנם הוא שלח לי מייל בצהריים ואני לא היה לי גישה למייל רק בשעה 6 אחה"צ אחר שההזמנה היה מוכנה והיה כבר בדפוס, והעובד ידע שאין לי גישה למייל במשך היום. ובכל אופן לא שמתי לב לשורה זו [וגם כל הסיכומים היה בינינו דרך הטלפון אני לא קורא מיילים באותיות הקטנות עכ"פ כשיש הרבה טקסט, קשה לי לקרוא כל מייל כמו 'חוזה'] ובכל אופן לא אשרתי את הסכום הזה. לסיכום היה כאן אי הבנה של העובד שהתחייב על שמנו, בזמן שאנחנו לא התחייבנו על כך. [תגובת התובע: אני עשיתי כל מה שביכולתי כדי להבהיר ולסכם מחיר ברור לפני תחילת העבודה, לא עבדתי ישירות מול מנהלי הכולל, כך שלא הייתי מודע שהם האחראים הבלעדיים על התשלום, ואני עבדתי אך ורק מול המזכיר, וסיכמתי מולו דברים ברורים. ולכן אם הנתבע טוען שהוא הבין משהו אחר לגבי המחיר – הוא היה צריך לסכם ע"כ מראש] לסיכום: השאלה היא, האם צריך לשלם לגרפיקאי את מלוא הסכום, ומי צריך לשלם את זה?

תשובה:

שלום וברכה,

אם המחיר שדורש הגרפיקאי הוא מחיר שיש כמותו בשוק (אצל גרפיקאים יקרים), והמחיר לא מופקע, המנהל חייב לשלם לגרפיקאי כפי הסכום שסוכם עם המזכיר – 2400 ש"ח. אם אין שום גרפיקאי שלוקח מחיר גבוה כל כך, אין חייבים לשלם לו מחיר מופקע, אלא מחיר לפי המחיר היקר שנמצא בשוק. 

בהצלחה.

מקורות:

בשולחן ערוך חו"מ סימן שלב מבואר שאם שליח שינה מהמחיר שנשלח, או שהפועל אמר לשליח כמו שאמר בעל הבית, השליחות בטלה, ודנים כאילו היה כאן עבודה ללא קציצה, ושמים את העבודה כפי מחירה בשוק. אבל במקרה כאן לא היה ניגוד בין השליח למשלח – המנהל. השליח קצץ מחיר, והמעביד לא שמע מחיר נמוך וכן לא שמע מחיר גבוה, ויודע שהעבודה מתבצעת אצל הגפיקאי, לא שייך לומר שהטעו את המשלח, וחייב המשלח לשלם כפי הקציצה שקצץ עם המשליח. ודומה לזה מצאנו בשו"ע סימן קפב סעיף ג ששליח שהוציא הוצאות עבור מכירת החפץ, אם הוצציא יותר מהרגילות, אינו חייב לשלם לו. ואם ההוצאות לא מעבר לרגילות חייב המשלח לשלם לשליח. ומבואר עוד בשו"ע סימם קפה סעיף ו שאם לא קצץ המוכר עם השליח בכמה למכור, ואחר המכירה טוען המוכר שלא מעוניין במחיר שמכר השליח, שדעת המחבר שיכול לבטל את המקח, ודעת הרמ"א שאינו יכול לבטל את המקח. וביאר הנתיבות (שם ס"ק ז) שאם לא היה כאן אונאה למוכר, לכו"ע אינו יכול לבטל את המכר. ובמחלוקת במקרה שהשליח האנה את המשלח, שלדעת המחבר יכול לבטל את המקח.

ולכן במקרה דנן, אם המחיר שדורש הגרפיקאי יש כמותו בשוק, הרי אין כאן אונאה, ולכו"ע לא יכול להמשלח לבטל את העסקה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל