אתרוג של סוכות בחרוסת של פסח

שאלה:

כבר לפני מספר שנים עלה במוחי רעיון כלשהוא אלא שאינני יודע אם הוא בר-ביצוע ואם כן איך מיישמים זאת הלכה למעשה. (ולמה לא ראיתי אף א' שמדבר בנושא) בקשר לאתרוג שברכו עליו בחג הסוכות "מידי דאתעביד ביה חדא מצוה ליעביד ביה מצוה אחריני" ולהשתמש בו גם לחרוסת.

תשובה:

אכן כך מוזכר לגבי פת שנעשה בה עירוב חצירות לבצוע עליה בשבת בכדי לעשות עוד מצווה כך מובא בברכות דף לט עמוד ב רב אמי ורב אסי כי הוה מתרמי להו ריפתא דערובא מברכין עליה המוציא לחם מן הארץ אמרי הואיל ואתעביד ביה מצוה חדא נעביד ביה מצוה אחריתי

ראשית כבר החלטת שחרוסת היא מצוה… הרי זו מחלוקת תנאים… שנית נהגו להכין חרוסת טעימה לחג הפסח, והאתרוג שלי כבר עכשיו יבש וכמוש… אגב בספרי חסידות ומנהג הובאו כל מיני טעמים לפירות שמכניסים בחרוסת, כנסת ישראל נמשלה לתפוח ועוד ועוד, יכול להיות שלכן כל קהילה שמים מה שנהגו אצלם ולא סתם להכניס מין אחר…
אמנם עי' בספר חזון עובדיה סי' תרסה, שהביא את המנהג לעשות מן האתרוג מרקחת לט"ו בשבט: "המנהג לעשות מן האתרוג מרקחת עם סוכר, אחר החג, להעלותו על השלחן בליל ט"ו בשבט שהוא ר"ה לאילנות, עם שאר הפירות שמברכים עליהם בלילה ההוא, ויברכו עליהם אנשי הבית, [ספר מטה אפרים, אלף המגן סי' תרס, בקונט' אחרון אות ו]".

על כל פנים רעיון נחמד, שבת שלום ומבורך.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. ימחל לי רבינו אך תמהני הרמב"ם והטור הרי פסקו להלכה שחרוסת מצווה (רמב"ם חמץ ומצה ז' י"א ובלחם משנה שהוא חזר בו בזה מפסקו בפירוש המשניות. טור או"ח תע"ג ובשער-הציון מבעל המ"ב הביא גם את דעת שו"ע הרב בענין מדוע אין בזה "אין מעבירין על המצוות" כשכל הסיבה היא שזה "זכר בעלמא" ולא הזכיר שאין בזה מצווה)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל