האם מותר לדור במקום שאין בית דין

שאלה:

שלום האם מותר לגור במקום/במדינה שאין שם בית דין קבוע אף על פי שגרים שם הרבה יהודים? אם אפשר נא להביא מקורות. תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה,

מצוות עשה למנות בית דין בכל עיר ועיר. אמנם החיוב נאמר בזמן שהיו דיינים סמוכים אבל כאשר אין דיינים סמוכים אין מצווה מהתורה. אמנם יש שכתבו שיש מצווה מדרבנן למנות גם בזמן הזה כדי שירחיקו כל דבר מגונה. 

לא הוזכר שאסור לגור במקום שאין בית דין, אלא יש מצווה על הציבור להקים בית דין. ולכן אם יש רב או סמכות גבוהה שעומדים על המשמר מקיימים בזה את המצווה.

בערוך השלחן סימן א סעיף יח כתב שבית דין של שלושה שידונו דיני ממונות צריך להקים גם בחו"ל בכל עיר, כדי שלא יצטרכו ללכת למקום רחוק. אמנם מדברי הרמב"ן לא משמע כן.

בהצלחה.

מקורות:

ציטוט מאנציקלופדיה תלמודית על נושא של הקמת בית דין

אנציקלופדיה תלמודית כרך ג, בית דין [המתחיל בעמוד קנ טור 2]

מינויים. מצות עשה של תורה למנות שופטים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך, שנאמר: שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך1, שופטים, אלו הדיינים הקבועים בבית דין ובעלי דינים באים לפניהם2, ו"לשעריך" היינו בי"ד שבכל עיר ועיר3. וכן ממנים בי"ד בכל שבט ושבט, שנאמר4: לשבטיך5. רבן שמעון בן גמליאל אומר: לשבטיך ושפטו6, מצוה לשבט לדון את שבטו7, שלא ילכו בני שבט זה לבי"ד של שבט אחר8. ואף על פי שמצוה להעמיד בי"ד בכל עיר ועיר, נצטוו גם על שופטים לכל שבט, שאם יש בעיר אחת משני שבטים9, עושים בה שני בתי דינים10, ויש סוברים שבי"ד של השבט היה ממונה על כל בתי הדינים [עמוד קנא טור 1] שבערים של אותו שבט11. ואף בי"ד של פלך יש מפרשים שהוא בי"ד הממונה על בתי הדינים של העיירות, שפלך הוא קיבוץ של עיירות, או ששבט ופלך דבר אחד הוא, שכל שבט היה יושב בפלך שלו12. ונמנית מצוה זו של מינוי שופטים במנין המצוות13. 

אין חייבים להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, שנאמר: בשעריך, בשעריך אתה מושיב בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, אבל בחוץ לארץ אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר14, ויש גורסים: אבל בחו"ל אי אתה מושיב בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר15, שאין חיוב מן התורה למנות בי"ד בחו"ל כלל16, אלא שאם ממנים שם יש להם תורת בי"ד17. ויש מפרשים שבחו"ל אין צריך למנות בכל פלך ובכל עיר, אלא או בכל פלך או בכל עיר, ולפיכך יותר טוב להעמיד בכל עיר ולא בכל פלך, שכן מורה לשון הכתוב: בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך18, שבארץ ישראל שנתחלקה לשבטים יש למנות בכל פלך שהשבט יושב בו19, אבל לא בחו"ל, שאין השבטים מיושבים שם כל שבט בפני עצמו20. יש מהאחרונים שכתב שלא נתמעטה חו"ל אלא מבי"ד של עשרים ושלשה, לדיני נפשות וכיוצא21, אבל בי"ד של שלשה לדיני ממונות22, חייבים למנות אף בחו"ל בכל עיר ועיר, שלא יתכן שיצטרכו ללכת על כל דין ודין לפלך23. 

אין עושים סנהדרי קטנה אלא על פי בי"ד של שבעים ואחד24, אבל למינוי בי"ד של שלשה אין [עמוד קנא טור 2] צריך בי"ד של שבעים ואחד25. וכתבו ראשונים שמצות מינוי שופטים היא אחת מן המצוות המוטלות על הצבור שבכל מקום ומקום, וצבור הראוי לקבוע להם בי"ד ולא קבעו בטלו מצות עשה, וענשם גדול מאד, כי המצוה הזאת עמוד חזק בקיום הדת26. 

בזמן שהיו בארץ ישראל נשיא* מבית דוד ובבבל ריש-גלותא* מבית דוד, היתה להם רשות למנות דיינים27, והיה המנהג ליתן לדיין אגרת-רשות* לדון ולהורות28. ומינוי המלך בלי קבלת הקהל אינו כלום29, והקדמונים החרימו לכל מי שמתמנה על ידי המלך והשררה בלי רוב הקהל30. 

מצות מינוי שופטים היא למנות דיינים סמוכים31, שאחד בי"ד הגדול ואחד סנהדרין קטנה ואחד בי"ד של שלשה32 צריך שיהיה אחד מהם סמוך מפי הסמוך33, ואותו הסמוך יסמוך להאחרים34. ולפיכך בזמן הזה שאין לנו סמוכים35, הרי כל המשפטים בטלים מן התורה, ואמרו: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם36, לפניהם ולא לפני הדיוטות37, ואנו בכלל הדיוטות, אלא מתקנת חכמים אנו עושים שליחותם של בי"ד הראשונים שהיו סמוכים, ואין אנו חייבים מן התורה במצות מינוי שופטים38. אבל מדרבנן מצוה למנות שופטים אף בזמן הזה שאין לנו סמוכים39. ויש לכל קהל וקהל שבכל מקום למנות ביניהם קצת מן הטובים שבהם, שיהיה בהם כח על כולם להכריח בכל מיני הכרח שיראה בעיניהם על עשיית מצות התורה ולמנוע מקרבם כל דבר מגונה40. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל