שאלה:
בצוואה , האם צריך לכתוב "מעכשיו ולאחר מותי או .."שעה אחת קודם מותי" , מה הנכון מביניהם
תשובה:
שלום וברכה,
הקניין הוא מהיום ולאחר מיתה. וכל הממון שיש ברשותו של המצווה ומה שיהיה ברשותו עד שעה אחת קודם המיתה, את הכל הוא מקנה מעכשיו עד שעה אחת קודם המיתה. ומאחר ודבר שאינו ברשותו לא יכול להקנות, לכן מתחייב התחייבות כספית, והפירעון של חלוקת הנכסים פוטרת אותו מתשלום החוב. ראה בהרחבה במקורות.
בהצלחה.
מקורות:
לפי חוקי התורה אין די ב”רצון המנוח”, וחובה להקנות למוטבים בקנין המבטא גמירות דעת מוחלטת. אולם הואיל ואין האדם רוצה למסור נכסיו בעודו בחיים אלא לאחר אריכות ימיו, ואז הנפטר אינו נמצא עוד בעולם הזה, ואינו יכול להקנות מאומה. מצאו לכך רבותינו הפוסקים דרכים כשרות ע”פ ההלכה. א. “קנין מהיום ולאחר מיתה”. כלומר ה”גוף” [לדוגמא: דירה] ניתן כבר מהיום, ואולם אין לכך כל משמעות מעשית בחיי המוריש, כי ה”פירות” [כלומר זכות הדיור וזכות ההשכרה וכו’] ניתנים רק “לאחר מיתה”. וגם ממתנת ה”גוף” יכול המצווה לחזור בו עד שעה אחת קודם מיתה. כך שהוא יכול לנהוג בנכסיו מנהג בעלים לכל דבר כל ימי חייו. ב. ישנם חלקים בעיזבון שלא ניתן להקנותם “מהיום”. וזאת מהסיבה הפשוטה ש”היום” אינם עדיין רכוש המצווה. והדוגמא הכי פשוטה נכסים שעדיין לא רכש, והוא עתיד לרכוש במהלך החיים לאחר כתיבת הצוואה, או הלוואות שחייבים לו ואינם ברשותו בפועל. (עי’ שו”ע חו”מ סי’ רי”א ס”א “דבר שאינו ברשותו של מקנה אינו נקנה. והרי הוא כדבר שלא בא לעולם”. ועי’ בשו”ע חו”מ סי’ ר”ט ס”ד) הדרך הראויה לנהוג בה בכדי שיעשה רצונו גם בחלק זה, היא “קנין חכמי ספרד”. כלומר התחייבות כספית של המצווה למוטבים, בסכום כספי גבוה פי כמה מאותו נכס או אותו סכום שהוא מייעד לתת למוטבים, כאשר יש סייג להתחייבות, כי אם נתינת אותו נכס או אותו סכום למוטבים תפקע ההתחייבות כלא הייתה. ההתחייבות באה למעשה להבטיח את קיום הצוואה המקורית. כך שכל ימי חייו הוא נוהג מנהג בעלים לכל דבר, ורק בבוא היום חייב להתבצע רצונו במלואו.
