הליכה לערכאות

שאלה:

משכיר שיש לו דין ודברים עם השוכר וביקש ממנו לבוא לבית דין. וסירב. והרב אמר למשכיר שיכול ללכת לערכאות. והלכו לערכאות וכאשר רואה השוכר שמפסיד בערכאות תבע אותו בבית דין. האם נזקקים לו ? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה,

כאשר הנתבע סירב להופיע בבית דין, והתובע קיבל היתר לדון בערכאות, מור לתובע לפנות לערכאות, ואין עליו חובה לחזור ולדון בבית דין – למרות שעתה חוזר הנתבע ורוצה להתדיין בבית דין.

בהצלחה.

מקורות:

כתב הרא"ש על דברי הגמרא במסכת בבא קמא דף צב עמוד ב: מנא הך מילתא דאמרי אינשי קרית לחברך ולא ענייך רמי גודא ושדי עילויה. דכתיב יען טהרתיך ולא טהרת לא תטהרי עוד. וכתב הרא"ש (פרח ח סימן יז  מכאן פסק רב פלטאי ז"ל ראובן שיש לו תביעה על שמעון ומסרב לבוא עמו לדין שרשאי להביאו לערכאות של נכרים כדי להוציא את שלו מתחת ידו.

כתבו הפוסקים שהטעם שמותר לפנות לערכאות כאשר הנתבע סרבן, שבית משפט השליחים של בית הדין. ולכן במקרה כזה שהנתבע לא הגיע הרי בית משפט כשלוחם, ואין חובה על התובע לחזור לבית דין, גם אם עתה הנתבע חוזר בו ורוצה לדון בבית דין.

וכן פסק השולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן כו

אסור לדון בפני דייני עובדי כוכבים ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשריהם לדון בו), אפילו בדין שדנים בדיני ישראל, ואפילו נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם, אסור. וכל הבא לידון בפניהם, הרי זה רשע, וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת מרע"ה. הגה: ויש ביד בית דין לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד העובדי כוכבים מעל חבירו (מהרי"ק שורש קנ"ד). וכן היו מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עובדי כוכבים (ריב"ש סי' ק"ב). ואפילו אינו דן לפני עובדי כוכבים, רק שכופהו על ידי עובדי כוכבים שיעמוד עמו לדין ישראל, ראוי למתחו על העמוד (מרדכי פ' הגוזל קמא). וע"ל סימן שפ"ח. מי שהלך בערכאות של עובדי כוכבים ונתחייב בדיניהם, ואחר כך חזר ותבעו לפני דייני ישראל, יש אומרים שאין נזקקין לו (מהרי"ק שורש קפ"ח /קפ"ז/);  ויש אומרים דנזקקין לו (מרדכי בפ' הגוזל בתרא), אם לא שגרם הפסד לבעל דינו לפני עובדי כוכבים (מהר"מ מירזברק). והסברא ראשונה נראה לי עיקר.
היתה יד עובדי כוכבים תקיפה, ובעל דינו אלם, ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה; אם לא רצה לבא, נוטל רשות מבית דין ומציל בדייני עובד כוכבים מיד בעל דינו. הגה: ויש רשות לבית דין לילך לפני עובדי כוכבים ולהעיד שזה חייב לזה (בה"ת בשם ר' שרירא).  וכל זה דווקא כשאינו רוצה להיות ציית דין, אבל בלאו הכי אסור לבית דין להרשות לדון לפני עובדי כוכבים (מהרי"ק שורש א').