לתרומות לחץ כאן

שליח שהעביר מעות וחסר חלק מכסף – המשך

שאלה:

בקשר לשאלה של אתמול גבי ראובן ששלח 30 ללוי ע"י שמעון ולוי טוען שקיבל במשלוח 27 מאוד נהנתי מהתשובה. ומה הדין אם לוי תובע את השליח שמעון למה קיבל כסף מראובן בלי לספור אם יש 30, או יטעון שמא שמעון לקח 3 החסרים.

תשובה:

שלום וברכה,

אם שמעון חתם לראובן שקיבל 30, ועתה טוען שלא ספר, יש צד לחייב את שמעון בכסף שחסר. אמנם אם שמעון קיבל את המעות והעביר, ולא ספר את המעות לא בתחילה ולא בסוף, וכן לא חתם לראובן כמה מעות היו, אין עליו חיוב תשלומים.

בהצלחה.

מקורות:

בפתחי תשובה להלן מבואר שמחייבים את שהליח היות וחתם שקיבל כו"כ, והפסיד את המקבל. אבל אם לא חתם כלל מוכח שאין עליו שום אחריות בחסרון המעות – אם טוען שהוא עצמו לא איבד.

ציטוט מדברי הפתחי תשובה חושן משפט סימן רצב ס"ק ד:

ועיין בתשובת שבות יעקב ח"ג סי' (קמ"ג) [קמ"ב], בראובן ששלח לשמעון ע"י ציר נכרי שק צרור וחתום עם מטבע כסף ובתוכו צרור וחתום כמה מטבעות זהב שיקח בהם סחורה עבורו ויתן לו שכרו, ושקל ראובן אותו שק במשקל וכתב לו בכתב כמה משקלו וישגיח על חותמו, וכאשר הביא הציר את השק לשמעון נתן שמעון כתב שקיבל ע"י הציר על נכון השק מחותם, וכמו שבוע אח"כ כתב שמצא בתוך השק הכסף ולא שום מטבע מזהב, וראובן טוען כיון שכתבת תחילה שקיבלת השק על נכון עם כתבי שכתבתי לך, בודאי שקלת מתחילה וראית תיכף אחר החותם, ושמעון משיב לא דקדקתי אחר המשקל והחותם כיון שהציר מוחזק לנאמן כו', ובאמת שמעון זה אינו מוחזק לנאמן כ"כ והוא נחשד קצת, וגם יש אומדנא שהוא מעל בהמעות ע"י נדוניא שרוצה כעת ליתן לבתו כו', ושאל השואל אם יש לדון בזה ע"פ האומדנא. והשיב, לע"ד א"צ לזה האומד כלל, כיון ששמעון יש לו שכר הו"ל ש"ש ואין לך פשיעה גדולה מזו, כיון שכתב לו שמשקלו כך וכך ושיראה אחר חתימתו, והוא האמין להציר ולא דקדק בכך, ה"ל פשיעה גדולה אפילו שומר חנם יש לחייבו, דאילו הודיעו תיכף היה יכול להוציא מהציר, מכ"ש זה שהוא שומר שכר, אפילו אם לא נטל שכר מ"מ ה"ל שומר שכר מיד שפותח השק ובידו להשתמש במעות עד שתבוא לידו הסחורה הזאת, וכדאיתא בחו"מ סימן רצ"ב, ומבואר בסמ"ע שם [סקי"ח] דהאידנא כו"ע כשולחני לענין זה. גם מצד האומד כו' [עיין מה שכתבתי לעיל סימן ט"ו סעיף ה' ס"ק ט'] ע"ש. ומ"ש עוד הבאר היטב, ועיין בש"ך שביאר מה שנ"מ כו'. הנה בש"ך סק"ט כתב, ונ"מ דאם נפסל המטבע כו' עד וכמ"ש הגהות מיימוניות פ"ד ממלוה והתוס' פרק הגוזל דף צ"ז כו'. וכבר תמה עליו בספר נה"מ [סקי"א] דהתוס' כתבו שם להיפך, ע"ש מ"ש בזה לישב, ועיין תשובת בית אפרים חלק חו"מ סי' נ' מ"ש בזה. ועיין בתשובת נודע ביהודא [מהדרק] סי' ל"ה: 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל