לתרומות לחץ כאן

לוי יחיד בבית הכנסת האם חייבים להעלותו/ ריבוי קדישים

שאלה:

1. במשך שנים, אצלנו במניין הקבוע יש לוי אחד בלבד. האם בקריאת ספר תורה צריך לתת רק ללוי הזה לעלות לעליית לוי או שניתן לתת לישראל במקומו? 2. לאחר עלינו לשבח אנחנו קוראים פרק תהילים ואז אומרים קדיש. לאחר מכן אומרים משנה "הטביל בו" ואז אומרים עוד פעם קדיש. האם זה תקין או שמא זה ריבוי בקדישים שלא לצורך?

תשובה:

שלום וברכה

1. ברור שאין לשנות מסדר הקריאה ואותו לוי יעלה לתורה באופן קבוע, ראה נדונים דומים לגבי כהן – במקורות.

2. אין טעם למנהג זה, המשנה ברורה בתחילת סי' נה כתב שיש למעט בקדישים ובודאי שלא להרבות.

מקורות:

1. אני מעתיק לך מתוך ספר לקט הקמח החדש העומד לצאת במהדורה מפוארת וחדשה בימים אלו ממש בסי' קל"ה:

לבקש מהכהן לצאת – להרבות ההכנסות

לז] במקומות שמוכרים המצוות, האם מותר להכריח את הכהנים לצאת, ולקרות במקומם ישראל כדי שיתרבו ההכנסות לקהל:

הנה מה שכתב בשו"ת מהרי״ק (סי' ט) שהובא במגן אברהם (ס"ק ז) שמותר למכור בשבת בראשית את העלייה הראשונה, משום שהעולם מבזבזים מעות הרבה לזה ויש בזה כבוד לתורה, שאני מנידון דידן, לפי שהוא רק פעם אחת בשנה ולא נתקן בתמידות. ואפילו אם כך נהגו מקדם במקומם להוציא את הכהנים, לא אמרינן בזה דמנהג מבטל הלכה, דזהו רק כשהוא למיגדר מילתא, ולא לבטל מצות "וקדשתו". ולדעת שו"ת באר שבע (סי' כב) במילתא דאיסורא צריך להיות המנהג מנהג ותיקין, וצריך שיהא לו ראיה מן התורה, אבל מנהג כזה שהוא רק להרבות הכנסות הקהל, הוי כטועה בשיקול הדעת ולא אזלינן בתר מנהג גרוע. ועיין ברמ"א (חו״מ סי' ב סעי' א) דאין הקהל יכולים לשנות במידי דאיכא פסידא לזה ורווחא לזה, וגם כאן פסידא ובזיון הוא לכהנים לצאת באותו זמן. ואפילו אם מסכימים הכהנים לכך, אין זה מועיל בבית הכנסת של כרכים למחול על כבוד הכהנים האורחים שיבואו להתפלל שם. ועל כן פשוט שאין בידם לתקן תקנה זו (שו"ת שיבת ציון סי' ו).

הנה, מה שרוצים לתקן מנהג חדש בשביל הכנסות הקהל, והוא למכור העליות נגד רצון הכהנים, אין זה בכוחם, ורק בהסכמתם שיהיה זה באקראי אפשר לעשות כן, אבל לא בתמידות. וכן במקום שיש חיובים וביניהם גם הרב ואין שם רק כהן אחד ואינו רוצה למחול, אין לנו כח להכריחו. ורק כשתיקנו כן בהסכמת הכהנים תקנה קבועה, אז אין בידו ולא ביד הכהנים שבאו לעיר אחר זה לסרב מלמחול. ובכהאי גוונא יכולים לקרוא לישראל בעל כורחו של הכהן אפילו שאינו רוצה לצאת, ואינם יכולים לעקור התקנה, ומכל מקום, כל שקורין לישראל לעלות במקום הכהן, נכון לפייס את הכהן ולכבדו בפתיחה ובהוצאה והכנסה (שו"ת חתם סופר או"ח סי׳ כד-כה).

ועיין בשו"ת מהר״ם שיק (או"ח סי' נט) שנשאל אודות בית הכנסת גדול שיש שם רק כהן אחד, והציבור נמנעים מהאי טעמא לקנות המצות, ועתה רוצים לתקן שלא לקרות כהן, אם נהגו כראוי:

והשיב, הנה הא דכתיב גבי כהן "וקדשתו" (ויקרא כא ח) פירושו היותר מסתבר הוא, דעלינו מוטלת המצוה לכבדו, ואם כן מחויבים אנו אפילו לפזר ממון על זה כבכל מצוה. ואם כן גם על הקונה את המצוות מוטל החיוב לקיים מצוה זו. וממילא כל מי שנמנע על ידי זה לקנות המצוות מפני שיהיה צריך לקרוא לכהן לעלות במקומו, הרי הוא מזלזל במצוות. ועל כן לתקן תקנה כזו בקביעות, נראה לי דאפילו המחילה של הכהנים לא מהני, דאין בידו למחול על חיוב שלנו, ורק כשיצא הכהן לחוץ מהני. כמו כן, מה שכתב החתם סופר הנ"ל דמהני מחילת הכהן, מיירי נמי כשיצא הכהן לחוץ, דאם נשאר עדיין בבית הכנסת, הרי הוא מבזה את כבוד אבותיו.

בסימן שלאחר זה (שם סי' ס) כתב המהר"ם שיק, שברמב״ם במנין המצוות (עשה לב) מפורש דאין הכהן יכול למחול על כבודו, וכדי ליישב דברי רבו החתם סופר הנ״ל, דיכול למחול על כבודו, כתב שם דיש לומר דהרמב״ם קאי על הכהן בזמן המקדש ולא בזמן הזה. וכיון דלדעת המהר״ם מרוטנבורג (שו"ת ח"ד סי' קז) במידי דתליא בכבוד או ריוח יכול הכהן למחול, אם כן כשמבקשים ממנו באקראי, יש בזה משום דרכי שלום, וראוי שימחול על כבודו ויצא. ואם קשה לו לצאת, יכול לסמוך על אמירת ״במחילת כהן״ שיאמר הסגן בעת שמעלה את הישראל לתורה [ועיין עוד מדין זה בדברינו להלן אות מ' כאן].

 

אם הכהן צריך לצאת מבהכ"נ

לז*] אם כיבדו את הכהן להוציא הספר תורה מהארון הקודש, כדי שמזה יבין הכהן שעליו לצאת לחוץ, האם אין בזה משום מבטל מצות עשה ד"וקדשתו":

נראה לי דאין בזה חשש. ואני מוסיף, שכל מי שקנה את המצוות ומכבד למי שנכבד בעיניו, אינו מחויב לקרוא לכהן לראשון, וכמו שכתב בשו"ת מהרי״ק (סי׳ ט), ואפילו לצאת אינו צריך, אלא טוב שילך מבית הכנסת כמבואר ברמ"א בסעיף ה' (שו"ת שואל ומשיב מהדו"ו סי׳ כט).

 

מקום שהנהיגו שהכהנים אינם עולים 'ראשון'

לח] עיר שהיה בה מנהג שלא לקרוא לכהנים לתורה 'ראשון', והכהנים הראשונים מחלו על כבודם זה, ועתה באו כהנים חדשים לדור שם ואינם רוצים למחול על כבודם, ומחמת שאינם עולים לתורה 'ראשון', אף אינם רוצים לישא את כפיהם:

כבר כתב בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' כד) דאין ביד הכהנים לשנות את התקנה, דאפילו באופן דאיכא חשש איסור אין מבטלים את המנהג משום המחלוקת, וכל שכן שאין לעשות מחלוקת כדי לבטל מנהג. ובפרט שאין בעשיית המחלוקת כבוד, בודאי לכהנים ששנואה בהם המחלוקת {שהרי צריך שתהא בהם מידתו של אהרן, שעליו נאמר "אוהב שלום ורודף שלום", כדאיתא במתני' דאבות (פ"א משנה יב), וכיון שהמחלוקת גנאי להם, הרי הפקיעו עצמם בכך ממצות "וקדשתו", דהמצוה היא לכבדם והם המירו כבודם במחלוקת}, ועל כן, אם הכהנים יראי שמים יקבלו עליהם את דין החתם סופר. ואם במרד ובמעל אינם עולים לדוכן ומבטלים בזה כמה מצוות עשה, אנשים כאלה אינם ראוים כלל לעלות לדוכן עד שיעשו תשובה. ואף על פי כן ראוי לפשר בין הכהנים לשאר העדה בכל מה דאפשר. ובקצת מקומות נוהגים לתת להם קדימה בעלייה לתורה בשבתות וימים טובים בלבד, ולא בימי החול, ויש קהילות שעושים פשרה, שישלמו הכהנים כפי דמי העלייה שנקנתה יותר בזול משאר העליות.

ובאופן שבאים לבטל התקנה, האם צריכים רוב מנין:

כאשר אין חשש מחלוקת אין צריך לזה רוב, אלא הבית דין ושאר מנהיגי הקהילה שנבחרו יש להם כח בעניני הצבור, כמבואר בשולחן ערוך (חו"מ סי׳ ב סעי' א). ולתקן מחדש לפשר שלא ינהגו כמנהגם לעקור את דין התורה {שעד עתה תקנו שלא להקדים את הכהנים כנגד דין "וקדשתו"}, בודאי יכולין לשנות (שו״ת מהר״ם שיק או"ח סי׳ נה-נו). וכן כתב בשו"ת לבושי מרדכי (או"ח מהדו"ק סי׳ ו) שראוי לשנות את התקנה, ויעלו לכל הפחות בכל שבת.

 

ביטול הקדמת הכהן דרך קבע

לח*] אין ללמוד מהמעשה שהביא המהרי״ק (סי' ט) המובא במגן אברהם (ס"ק ז), דבשביל להגדיל את ההכנסה לבית הכנסת או לקהל, התיר להמנע מלקרוא את הכהן ראשון, {ראה שם שמנהגם היה שבשבת בראשית המתנדב מעות למאור לכל השנה, עולה ראשון בקריאת בראשית ומתחיל את התורה, והיה בזה כבוד לתורה שמרבים מוהר ומתן לעלות לקריאה הראשונה, ופעם אחת אירע שהיה כהן שלא רצה לצאת מבית הכנסת והכריחוהו לכך על ידי השלטונות, והסכים עמהם בזה המהרי"ק}, שכן מנהגו זה של המהרי"ק היה רק פעם אחת בשנה לכבוד התורה ולצורך שמן למאור, אבל דרך קבע לא יעשו כן, אלא יזהרו בכבוד הכהונה.

גם מה שכתב המגן אברהם (ס"ק טו) דבמקום שנהגו שחכם העיר קורא י״ג מדות, ולכן אפילו הוא כהן יכול לקרות שלישי בקריאה זו, מעולם לא שמענו מנהג זה (ערוך השלחן סעי' כג-כד).

והאידנא אין שום היתר להקדים את הישראל אפילו במחילת הכהן, אלא אם כן הכהן רוצה לצאת קודם קריאת התורה (ערוך השלחן שם סעי' י).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל