לתרומות לחץ כאן

שכירות פועלים על ידי שליח גוי

שאלה:

שלום רב האם יהודי יכול למנות נכררי כשליח בענין של שכירות פועלים? למשל: ראובן אמר לנכרי לשכור לו פועלים בסכום מסוים והלה הלך ומצא פועלים, אלא שאחר כך בעל הבית היהודי חזר בו בקשר לגובה תשלום או שסירב לשכור אותם כלל אחרי שהנכרי כבר הבטיח לפועלים שהם יתקבלו לעבודה. האם יש שום אחריות על היהודי שעושה דברים כאלה(שוכר נוכרים שמנהלים שיחות בשמו ובסופו של דבר לא עומד(ים) בדיבורם)? תודה רבה מראש!

תשובה:

שלום וברכה,

אם הפועל הגוי שכיר של בעל הבע"ב, הרי שיד פועל כיד בעל הבית, וכאילו הבעה"ב בעצמו שכרם.

אם השליח הגוי אינו שכיר של בעל הבית, אלא עושה טובה בחינם עבור בעל הבית. מסתבר שלכירות פועלים אין צריך בני שליחות, ועצם העובדה שהם שוכרים במאמר בעל הבית, נחשב כאילו בעל הבית שכר בעצמו. ודין מחוסרי אמנה נאמר גם אם שלח שליח, ואין צורך שהוא בעצמו יבטיח בפיו, אלא אם שכר הבטיח במאמר פיו חל בו חיוב של מחוסרי אמנה, ולכן נראה שחל על בעל הבית דין של מחוסרי אמנה.

בהצלחה.

מקורות:

בגוי אין דין מחוסרי אמנה, כדברי הגמרא שאומרת שפיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר. אמנם אם בא בשליחות ישראל, נראה שהפעולה של הגוי מועילה כאילו הישראל עצמו שכר. וכדברי הנתיבות (להלן) לגבי קניין משיכה שאם הגוי משך עבור הישראל, קנה הישראל למרות שאין קניין לגוי.

בישראל ששלח שליח לשכור פועלים והשליח סיכם עבודה עם הפועלים בשליחות המשלח, חל עליו איסור של 'מחוסרי אמנה'. ומסתבר גם אם שלח שליח גוי, וגוי לאו בר שליחות, אבל שליחותו מועילה לשכור פועלים, בזה חל איסור על הישראל ששלח לחזור בו משום איסור מחוסרי אמנה.

להלן דברי הנתיבות, נתיבות המשפט ביאורים סימן קפח ס"ק א:

נסתפקתי, באם שכר לאותן שאינן בני שליחות, והן פועלים אצלו, לעשות קנין חזקה, כגון לבנות או לחפור בשדה הפקר או בקניית בית, או אם משך ע"י פועלים שאינן בני שליחות, או הגביה, אי מהני. והביאני לזה, דהא חזינן במגביה מציאה לחבירו, דאף דמאן דסבירא ליה [בב"מ י' ע"א] דלא קנה חבירו, אפילו עשאו שליח, מכל מקום בפועל שהוא שכיר קנה, משום דיד פועל כיד בעל הבית, אלמא דפועל לאו מטעם שליחות הוא, אם כן מהיכי תיתי נימעט הנך דלאו בני שליחות נינהו, דהא אפילו לענין שליחות, אי לאו דכתיב [במדבר י"ח כ"ח] אתם גם אתם למעט אותן שאינן בני ברית ואותן שאינן בני דעת [ב"מ ע"א ע"ב], לא היינו ממעטים אותם, וא"כ פועל, הא דידו כיד בעל הבית לאו מקרא דשליחות נפקא, דהא מהני במציאה בפועל אף דשליחות לא מהני, וכן כתב הש"ך בסימן ק"ה [סק"א] בתופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים דלא מהני ע"י שליח, וע"י פועל מהני, וכיון דפועל לאו מאתם גם אתם אתי לה, מהיכי תיתי לן למעטינהו.

 

אכן גם שם בב"מ דף י' [ע"א] דמהני פועל במציאה, וכן מציאת עבדו כנעני דמבואר בב"מ [י"ב ע"א] דהוא של האדון, קשה, דמהיכי תיתי יהיה מועיל, ולא יהא אלא עבד כנעני דידו כיד בעל הבית, והא מבואר בגיטין דף כ"א [ע"א] ודף ע"ח [ע"א] דאם נתן גט ביד עבדה, דלא מהני רק בכפות משום דהוי חצר מהלכת, אלמא דעבד לא הוי רק כמו חצר, וכשהוא מהלך לא קנה דחצר מהלכת לא קנה, אם כן מהיכי תיתי יהיה מועיל פועל גבי הגבהת מציאה, כיון דשליחות לא מהני במציאה רק מטעם פועל ומטעם דידו כיד בעל הבית, וכיון דפועל אין לו רק דין חצר וכשהוא מהלך לא קנה, מהיכי תיתי יקנה במציאה. אחר כך בא לידי ספר מחנה אפרים שחיבר גאון קדמון, שעמד גם כן בהלכות מכירה [קנין מעות] סי' ט"ו בספק זה, אי מהני הגבהה ומשיכה ע"י פועלים עכו"ם, וכתב דלא מהני מטעם הנ"ל, דאף דיד פועל כיד בעל הבית, לא מהני, מטעם דהוי כחצר מהלכת מהא דגיטין הנ"ל, וכן כתב בהלכות שלוחין סי' י"א בשם הרשב"א [בתשובה ח"ב סי' שס"ט] והריטב"א [החדשים, ב"מ י' ע"א ד"ה והא] דפועל לא עדיף מעבד כנעני. ולא שת לבו להא שהקשיתי מהא דב"מ דף י', דאם כן אמאי מהני במציאה הגבהת הפועל הא חצר מהלכת הוא, והוא תמוה בעיני. עוד כתב שם [בהלכות שלוחין] לצדד בפועל, דכי אימעוט גוי משליחות, היינו במידי דבעי שליחות, ואם עשהו שלא מדעת בעל הבית אין מעשיו כלום, אבל במידי דלא בעינן שליחות, כגון מי שאמר לעכו"ם לעשות מעקה ועשה, מה שעשה עשה, ע"ש. ולא ידעתי כונתו, דמאי שייכות הוא לכאן לעושה קנין משיכה והגבהה ע"י פועל, הא בקנין מידי דבעי שליחות הוא, ואם עשאו שלא מדעת בעלים אין מעשיו כלום, ואם כן מהיכי תיתי יהיה מועיל פועל עכו"ם. לכן נלפענ"ד לחלק, דהנה בקנין הגבהה יש שני עניני קנין, א', כשהוא בידו קנה אפילו לא הגביה כלל, כמ"ש התוס' בב"ק כ"ט [ע"ב] ד"ה אלא, דלא גרע ידו מחצירו [ועיין לקמן סימן קצ"ח [סק"ג] מה שתמהתי על הסמ"ע שם [סק"ד]]. ויש עוד קנין, כשהוגבה מכחו אפילו לא נטלו בידו כלל, כמ"ש התוס' (בב"ק) [בב"מ] דף (ע') [ט' ע"א] בד"ה הואיל ויכול [ועיין בסימן קצ"ח [שם] מה שכתבתי בזה].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל