שאלה:
בס"ד שלום לכבוד הרב א. האם סומא יכול להדליק נרות חנוכה ולצאת ידי חובת עצמו? האם סומא יכול להוציא אחרים ידי חובתם. אם הרב יכול לפרט כמה שיותר מפרשים בעניין, ולציין מקורות כמה שאפשר. אשמח מאוד. תודה רבה!
תשובה:
שלום וברכה
כתב המשנה ברורה (סי’ תרע”ה ס”ק ט): “כתב רש”ל בתשובה סי’ ע”ז, סומא, אם הוא בבית שאחרים מדליקין ויכול להשתתף בפרוטות עמהם ויברכו עליו, זה עדיף. וכן אם יש לו אשה, אשתו מדלקת עליו. ואם הוא בבית מיוחד ואין לו אשה, ידליק בעצמו על ידי סיוע של אחר. ועיין בשערי תשובה (שכתב) דלא יברך, וכל-שכן שאינו יכול להוציא אחרים”.
חשוב לזכור, שהמשנה ברורה פוסק לפי מנהג האשכנזים, שכל בן מבני הבית מדליק לעצמו. אבל לפי הספרדים, האבא מוציא את כל בני ביתו הרווקים ידי חובה, אפילו כשהם לא לידו. לפי הספרדים, השאלה מתחילה או בעיוור נשוי, או שיש לו דירה לעצמו, וכדומה.
פוסק הילקוט יוסף (סי’ תרע”ה סעיף י”ב): “סומא (עיוור), אם יש לו אשה, תדליק אשתו נר חנוכה ותברך. ואם אין לו אשה, ויש לו בית מיוחד, מדליק על ידי סיוע של אחר, ויברך כל הברכות, כיון שהסומא חייב בכל המצות, ובהדלקתו יש פרסומי ניסא לאחרים. ואף על פי שיש אומרים שמדליק בלי ברכה, מנהג ירושלים שהסומא מדליק בברכה. וכן כתב בשו”ת מהרש”ל (סי’ ע”ז), שאם הוא נשוי, יאמר לאשתו להדליק נר חנוכה עליו, ואם אין לו אשה, ויש לו בית בפני עצמו, צריך להדליק בעצמו על ידי סיוע אחר, שאף-על-פי שהוא אינו רואה, כיון שאחרים רואים, איכא פרסומי ניסא. (י”ג): סומא שהדליק נר חנוכה, מוציא את כל בני ביתו ידי חובת ההדלקה. ואמנם היעב”ץ כתב “שהסומא אינו מוציא אחרים”, אולם מאחר שהסומא חייב להדליק נר חנוכה, בוודאי שמוציא את אחרים ואת כל בני ביתו ידי חובתם”.
הערה: יש הבדל בין ברכת “בורא מאורי האש” בהבדלה, ששם עיוור לא מברך, לבין נרות חנוכה. כי בהבדלה, הדין הוא שצריך ליהנות לאור הנר, וזה לא שייך בעיוור. אבל בנר חנוכה, צריך פרסומי ניסא, ושאחרים יראו את הנרות, לכן עיוור יכול לברך.
