שאלה:
שלום ! ליד ביתי הייתה חורבה מלאה עפר ,החלטתי לנקות אותה ולשייך אותה אלי. תוך כדי ניקיון החורבה שגודלה כ 14 מ"ר. התברר לי שי בעלים לחורבה הפסקתי את נקיון החורבה וזימנתי את אחד הבעלים ואמרתי לו זה שטח שלך. ענה לי אני מעוניין למכור אותו .לאחר מספר ימים יצרנו קשר ואמר לי שהם 4 יורשים שלושה מהם בארץ ואחת באמריקה. קבענו סכום . וכן קבענו שוב מפגש בשטח אמר לי את הסכום שהוא 4.750 דולר . תקענו כף על העסקה ונאמר לו בפירוש אני ממשיך לנקות ותמורת הניקיון מהווה חלק מהתשלום. ובמידה שלא תרצה למכור עליך לשלם על ניקיון החורבה סך 13.000 ניקיון .ושוב הייתה תקיעת כף . וכל שינוי שיש עליו לעדכן אותי וכך במשך השנה עד שהשיג את הסכמת היורשת באמריקה שמרנו על קשר טלפוני אחת לחודש חודשיים תמיד אמר זה קצת קשה …סבלנות וכו. אחרי שנה לערך המוכר מכר את החורבה לשכן שלי. וזה נודע לי כאשר השכן הכניס פועלים למקום. כששאלתי את המוכר איך אתה עושה דבר כזה? היה הסכם היה תשלום היה תקיעת כף… לא היה לו מענה… התלבטתי מה לעשות ..ולאחר זמן החלטתי למען שכנות לוותר. שאלתי היא על פי דין תורה למי שייך החלקה ?האם אני יכול לתבוע אותו על סכום הניקיון? לציין שאני בר מצרא יותר מהשכן.
תשובה:
שלום וברכה,
כאשר היה תחילת תשלום, ואפילו תשלום של פרוטה, הרי הקרקע קנוייה לך לחלוטין. כמו כן אם היה לחיצת יד, אם נהוג לרכוש בלחיצת יד הרי זה קניין סיטומתא, אך לא ברור שיש מנהג לרכוש כך. אמנם יש בלחיצת יד משום שבועה.
גם אם לא היה שום קניין מראש, אם אכן אתה בר מצרא, הרי שהקניין של השני מועיל עבורך, והקרקע קנויה לך.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן קצ סעיף ב.
