שאלה:
תמיד סברתי שבנותיו של לוט הרדימו אותו ואז עשו מה שעשו אך לא הצלחתי להבין את המציאות בפועל (גבר יכול לעשות זאת לאשה תחת השפעת הרדמה במידה והיא אכן לא תתעורר באמצע אך הפוך לא מסתבר) בימים האחרונים נכנסה לי הארה בנושא ורציתי לבדוק אם זה נכון. לוט לכאורה לא ישן אלא בננותיו השתמשו ביין כ"סם אונס" והוא היה ער אך לא ערני… הוא היה מבולבל לחלוטין ולא ידע את אשר עושה. ראיה אחת ניתן להביא (מעבר למציאות הטבעית כפי שהוסבר לעיל) ממאמר חז"ל (מובא ברש"י בא' מהפירושים על הפסוק "ויסע משם אברהם ארצה הנגב") שהתרחק מלוט משום שם רע שיצא עליו שבא על בנותיו. אם רק הן עשו לו זאת תוך כדי שנתו הרי שהלשון לא מדוייקת. הוא לא בא עליהן אלא הן באו עליו. בהכריח שכן הוא היה זה ש"זרם" איתם. אלא ששני תמיהות לא הסתדרו לי: א) מה היתה התביעה עליו (לפחות לילה ראשון) בעת השתיה הוא לא חשד במאום בכונותיהן ולאחר מכן הוא הרי היה ב"אהאוט" וחסר שליטה? ב) מה עם הגמ' ופושעים יכשלו בם זה לוט ושתי בנותיו. הן שהתכוונו לשם מצווה "צדיקים ילכו בם" הוא שהתכוין לעבירה "ופושעים יכשלו בם" – איפה בדיוק הוא התכוין? הוא הרי היה שיכור כלוט (ללא כ' הדמיון)! ואגב, האם הכינוי שהוצמד "שיכור כלוט" לכאורה היה ניתן גם לכנות "שיכור כנח" שגם לו בנו עשה את אשר עשה ללא אפשרות התנגדות אלא ששם ברור שזה היה בתוך השינה. האם הכינוי הוצמד דווקא ללוט מפני שנח היה איש צדיק ולא רוצים "להנציח" את כשלונו/אונסו משא"כ לוט? מצד שני מובא כי ההבדל בין משה רבנו לנח היה שבעוד שמשה רבינו התחיל את חייו בתור "איש מצרי" (הצילנו מיד הרועים) וסיים בתור "איש האלוקים" אצל נח התהליך היה הפוך. הוא התחיל את חייו בתור "איש צדיק" (תמים היה בדורותיו) וסיים בתור "איש האדמה" (בנטיעת הכרם שגרר את השכרות ואת מעשי חם) כך שכן היה ניתן לקרא על שמו שכן אז הוא איבד את התואר של "איש צדיק"
תשובה:
מדברי רש"י שם אכן נראה שעיקר התביעה על לוט היתה בנוגע ללילה השני אחר שכבר ידע מה עשתה לו בתו הבכירה, ובזה הוא שונה מאוד מנוח… אינני יודע מנין לך שנוח איבד משהו ממעלתו, וכי משום הלשון שציטטת?! אדרבה כל המפרשים שם דורשים לשון זו לשבח, אם לגבי חכמתו הרבה שיודע הוא לעבדה, אם על כך שהוא שולט בכל האדמה, אבל לא לגנאי כדבריך.
שבת שלום.
