שאלה:
שלום כבוד הרב, יש לי ocd (הפרעת אובססיה טורדנית. משמע אני עושה טקסים שונים ומשונים כי אני מאמינה שאם לא אעשה אותם יקרה ככה וככה.. ואם לא אעשה אותם ארגיש חרדה עמוקה עד שאעשה אותם.) העניין הוא שכדי לא לעשות טקסים נשבעתי כל הזמן שאסור לי לעשות כך וכך.. וגם כך וכך.. עד שכבר לא זכרתי על מה נשבעתי ועל מה לא. ונוצר מצב שאני מפחדת להגיד מילים מסויימות, לכתוב דברים מסוימים ללבוש פרטי לבוש ספציפים על מנת לא להפר נדרים! לפני יום כיפור הקשבתי להתרת נדרים ברדיו ושאלתי רב אם זה חל עליי והוא אמר שכן ואין לי מה לדאוג. אולם מנוחתי הומשכה לטרוד מהאוסידי ואני לא מפסיקה לפחד מדברים מסוימים. וכבר לא זוכרת מה נדרתי ומה לא. יתכן שהחרדה סתמית ובכלל לא נדרתי על דברים מסויימים וזה רק בלבול אבל יתכן שגם לא. שאלתי היא מה לעשות? מלבד טיפול שזה ברור אבל מבחינה הלכתית ואם כבר הפרתי נדרים אולי מחוסר ידיעה מה יקרה? סליחה שגזלתי מזמנך ותודה מראש על המענה. התשובה חשובה לי מאד ויכולה לכוון אותי כרגע אני עצובה ורע לי שמא אולי הפרתי שבועה.. שבוע טוב ותודה מראש
תשובה:
במצב כמו זה שאת מתארת לא נוהג כלל הלכות נדרים, הכל מותר לך בלי שום חשש.
רפואה שלמה
כבוד הרב,
תודה רבה על התשובה
תוכל בבקשה להסביר אם לפי ההלכה נדרים לא ״נחשבים״ אם ננדרו במצב נפשי כזה או שלמה זה לא נהוג?
תודה מראש
במצב נפשי כזה זה לא נעשה באופן רצוני ושקול ואין לזה משמעות.
גם אם חלות הנדר היא מצד שנהג מנהג טוב שלוש פעמים ואנו מחזיקים שנתן דעתו על כך לאור מעשיו?
אותו הדין לאשכנזים וספרדים בנושא הזה?
שום כלום.
השאר תגובה