שאלה:
כאשר סוחר קיבל היתר לסחורתו מחמת הפסד-מרובה האם זה הופך את המוצר לכשר בעצם או שהתוצר נשאר בעייתי כשהיה אלא שיש סיבה חיצונית למחפשים קולות שונות? והנפק"מ: לאדם שרוצה להחמיר על עצמו – האם יש מקום? (זה הרי "הפסד-מרובה" רק למוכר ולא ללוקח שיכול להשיג את אותו מוצר ללא פקפוקים וללא התירים) ואם כן – האם מחובתם לפרסם זאת ע"מ לא להכשיל את המחמיר? ובמידה והם לא פירסמו האם זה נחשב למקח-טעות? מצד שני אם כולם יחמירו הרי שירד כל הסברה וזה יחזור להיות להם אותו "הפסד-מרובה" אא"כ הם אכן יוזילו את המחיר משמעותית תוך כדי הסברה שההוזלה המיוחדת הינה בעקבות הבעיה הספציפית וההיתר המיוחד שהישיגו למור זאת למרות הבעיה האמורה – דבר שייסע להם למכור את המוצר למקילים אך לא יביא את הרווחים אלא רק יצמצם את ההפסדים
תשובה:
שלום וברכה
למעשה בנדון הזה של שאלתך נחלקו האחרונים: בשו"ת חתם סופר או"ח סי' סה נקט, שכאשר הותר דבר מסויים משום הפסד מרובה, היתר זה קיים רק לגבי אותו אדם שאצלו יש הפסד מרובה ולא לגבי אנשים אחרים, ולכן גם אם לאחר שיקנו ממנו זה גם לגביהם הפסד מרובה, מכל מקום יש כאן מקח טעות. אולם בשו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' צ חולק וכותב שבכלל ההיתר של הפסד מרובה נאמר שלכולם מותר לאכול מאכל זה, וכן הכריעו להלכה בשו"ת מנחת יצחק ח"י סי' ד, ובשו"ת יביע אומר ח"ה חו"מ סי' ו, וראה שם שאין בזה מקח טעות.
