שאלה:
שלום וברכה. אשה חולת אנורקסיה שהסתירה מבעלה ורק אחר הנישואין זה נודע לבעל האם זה נחשב מקח טעות כשרוצה לגרשה בגלל זה נודה על תשובה מנומקת כל טוב ויישר כח
תשובה:
שלום רב,
שאלתך כמובן האם זה מום כדי לדרוש גירושין בטענת מקח טעות ולא כדי לטעון שאם יש מום – מקח טעות נמצא שהקידושין לא חלו.
נפסק בשו"ע (אבה"ע סי' לט) שאדם שמצא מום באשתו, הרי זה קידושי ספק (כמובן אם הוא מיד פרש ממנה.. אחרת יש כאן מחילה, ראה שם בח"מ ובב"ש. רק במקרה כזה כדאי גם לעיין בשו"ת אור גדול סי' ה' בהרחבה מתי אנו אומרים שזה מחילה למרות שלא תבע גירושין מיד כשנודע לו).
יחד עם זה, בקושי רב מצאנו בפוסקים, שניתן להתיר אשה ללא גט משום קידושי טעות. למרות שיש כמה וכמה פוסקים שאומרים שמום גדול עושה קידושי טעות. הדוגמא שמצאנו היא אדם שאינו ראוי לביאה כלל… כלומר, מום חמור ביותר.
אלא תמיד הקושי הוא להחליט מה נחשב למום גדול ומה אינו בדיוק מום גדול, ועל כך אנו מנסים לדמות למקרה כזה או אחר. והכל בזהירות מרבית מחמת חומרא דאשת איש שהפליגו בו חז"ל מאד בחומרתו.
והסיבה לכך היא גם בגלל אופי המום. כלומר מעיקר הדין אין הבדל בין מום במקח למום בקידושין. ובכל זאת מצאנו שיש חילוק. סתם מום ודאי מבטל את המקח, ואילו בקידושין, יש מחלוקת בגמ' אם צריכה גט מספק או לא. והטעם כתב רש"י שם (כתובות עג,ב) משום איכפת לו ממום זה או לא, וראה יותר בפנ"י שם שהספק הוא האם אדם זה מפריע לו מום כזה או לא.
ומוכרחים להסביר, כי החילוק הוא בגלל המכלול, כשאדם קונה חפץ ונמצא שיש בו מום, הוא רוצה לבטל את המקח, ולרכוש חפץ אחר ללא מום. בקידושין אין לו מצב כזה, את האישה הזו לא יהיה לו לעולם בלי מום, וכן להיפך. כעין זה כתב הר"ן (כתובות נט,ב) מדוע קידש חייבי לאווין שלא הכיר בה צריכה גט. עי' גם בשו"ת באר יצחק אבה"ע סי' ג'. וראה עוד בקהילות יעקב יבמות סי' מד שכתב בסגנון זה מדוע אמר רבא לאיש שנולד מאבא גוי – לך גלה למקום שלא יכירו אותך, הרי זה אונאת דברים, וחשש לקידושי טעות.
בכל אופן, כשמדובר במום באישה כמובן שהדבר קל יותר, כי הנושא הוא רק לחייב אותה לקבל גט, או לכל היותר היתר מאה רבנים להנשא לאישה אחרת. אבל גם באופן הזה לא כך כך מצאנו טענת קידושי טעות להתיר לו להנשא לאחרת, ראה שו"ת אור גדול סי' ה' בהרחבה.
אין לי מקור לכך שאנורקסיה נחשב למום (רגיל) אבל סביר להניח שאם זה אכן אותה תופעה המפריעה בחיי היומיום, זה דבר שאדם רגיל לא היה מוכן להתחתן איתה אילו היה יודע על כך. אז ברור מהנ"ל שאי אפשר להגדיר את זה כמון גדול. אבל לכאורה זה ייחשב למום רגיל. וראה בבית שמואל סי' קנד סק"ב שכאשר נמצא מום רגיל באיש כופין אותו לגרשה. כלומר, זה עצמו סיבה לכפיה. החזו"א תמה על הבית שמואל, משום שמאחר שמום רגיל זה ספק קידושין. נמצא שעל הצד שהקידושין בטלו, אין צורך בגט, ועל הצד שהקידושין לא בטלו, מדוע שנוכל לכפות אותו לגרשה?!
ניתן רק להוסיף את דברי הרא"ש בתשובה כלל לה שהובא ברמ"א סוף סי' עז שאם האיש קידש את האישה שלא כהוגן ברמיה ובתחבולות כהגדרתו זה עצמו יכול להוות סיבה לכפיה. הרבה מהפוסקים דנים בדרי הרא"ש, ורק ציינתי לדבריו משום שכתבת שמדובר שהאישה ידעה על הבעיה שלה והסתירה אותו.
