לתרומות לחץ כאן

עבדות בזמן הזה

בס"ד

שלום וברכה לרבנים באתר דין שליט"א,

לגבי ש"ע יו"ד סימן רס"ז – הלכות עבדים , אם ג' יהודים כשרים לדון, שומר שבת שהם הדיוט ויש להם חבר גוי שרוצה למכור את עצמו כדי להיות עבד יהודי ואם עשו את זה באמצע הים כשנסעו באניה, וזה מקום שלא תופס שום חוק שבעולם ונחשב כמקום בינלאומי והפקר. הוא מל וטבל כדין . וכוונתו היה להיות עבד כדי שאחר השיחרור להיות יהודי. וחבריו שיחררוהו.

שאלות:

1. האם עכשיו הוא יהודי לכל דבר?
2. או אולי מטעם דינא דמלכותא דינא לא חל העבדות כי אין עבד נוהג באופן חוקי בינלאומי? אע"פ שיש מדינות שעדיין נוהגים קצת עבדות אפילו אם כל החוקים והסכמות בינלאומי.
3. אם נאמר שלא חל עיכוב מצד דינא דמלכותא דינא, האם חל מה שכתוב בש"ע יו"ד רס"ח שצריכים ב"ד לבדוק אותו עד שיקבלוהו? ולפי הנוהג היום יש בתי דינים שיבקשו גיור לחומרא לזה -מה הנכון?
4. אם קידש יהודיה, מספק יש צורך לגט? זה נראה שכן, אשמח לשמוע חוות דעת שלכם.

תודה ברכה והצלחה

תשובה:

שלום רב,

באופן עקרוני יתכן שאתה צודק. אבל לא מצאנו שיש עבדות היום. יש פוסקים שדנו האם אכן מועיל היום עבדות עפ"י דין. הנידון הוא עפ"י מה שאמר רבי טרפון (קידושין סט,א) ונפסק בשו"ע (אבה"ע סי' ד' סעי' כ'). שיכולים ממזרים להיטהר ע"י שיקנו שפחות וישחררו אותן רק לאחר שילדו ילדים שיעברו גיור כמובן. אבל מעולם לא שמעתי אפילו במאות שנים האחרונות שעשו דבר כזה. אם כי, לפני מאות שנים אנו מוצאים בספרי הפוסקים שהיו עבדים כנענים, וראה במקורות.

מקורות:

ראה בכנסת הגדולה שם שהביא מהמבי"ט והרדב"ז שכתבו שלדעתם גם היום שייך להתחתן עם שפחה כדי להכשיר את הילדים לקהל. ומשמע מדבריו, שהבין שיש מחלוקת בעצם הדין האם שייך עבדות במקום שיש דינא דמלכותא שלא יהיו עבדים. וראה גם במשנה ברורה (סי' שד ס"ק כו) הביא: "במקום שהמלך יר"ה גזר שאין שום אדם חוץ מדתם יכולין לקנות עבד ואמה העבדים והשפחות יכולין להעביר אש בשבת דהויין כשכיר בעלמא [רשד"ם וריב"ל] אבל יש חולקים וס"ל דאף עתה גופן קנוי לישראל ועכשיו שפורעים כרגא בעד העבדים והשפחות לכו"ע גופן קנוי ואסורים במלאכה וכן לקולא דהיינו שיכול ממזר לישא שפחה ועבד ממזרת". אולם המעיין בדברי המבי"ט והרדב"ז, נראה שהם סבורים שאין דינא דמלכותא ממש שאסור ליהודים להחזיק עבדים, והביאו כמה דוגמאות ומקומות שהיו ליהודים עבדים. ואין זה אלא רק עלילות והלשנות וכד', ולכל היותר כופין עליהם למוכרם ישמעלים, אבל אין כאן דינא למלכותא, ולכן דינה כשפחה לכל דבר. כלומר, הם חולקים על המציאות שכתבו מהריב"ל ומהרשד"ם, ולא כתבו כלום בענין הדין איך יהיה לכשיהיה דינא דמלכותא כזה.וכן העיר בשו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' מח אות ג') והניח בצ"ע. אך בהמשך שם אות ה' הביא שהחולקים אלו החכמים שהביא שם מהרשד"ם.

מעניין, כי בספרי גדולי האחרונים מעיקר מטורקיה, מצאנו גם הרבה שגיטי שיחרור, כלומר, המציאות של עבדים היתה קיימת אצלם גם אצל היהודים כמובן. ראה בערך לחם למהריק"ש (יו"ד סי' רסז סעי' יד) שכתב על החבשים שהם צריכים גט שיחרור, וכן הובא גם בהגהות החיד"א ללבוש שם אות ז'. וראה בספר חיים לעולם (מודעי, ח"ב אבה"ע סי' לו) שהביא כי באזמיר נהגו לכתוב גט שיחרור בכתב פרובינצל, ואילו בקושטנטינה כתבו באשורית. וראה עוד בספר מעשה אברהם (אשכנזי, עמוד רמא ע"א) שהעיד על גט שיחרור שבא לידו משנת תסח, ודן שם אם לקורעו כמו בגיטי נשים או לא. וכן בשו"ת דבר משה אבה"ע סי' סא.

ראה שו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' נב) שחקר הרבה אצל גדולי דורו אם מישהו מכיר או ראה מאחד בספרי הדורות האחרונים שעשו מעשה כזה כדי להתיר ממזרים, ולא נמצא כדבר הזה. אולם שם במנחת יצחק (סי' מח – נב) האריך הרבה בפתרון זה עבור כמה ילדים יראי שמים, שאמא שלהם לאחר המלחמה היתה סבורה שבעלה נהרג, ונישאה שנית, ואח"כ חזר בעלה, ודן שם בהרחבה עם מחותנו בעל החלקת יעקב, אם יש מקום להתיר להם לשאת שפחה. דיון זה נמצא גם בחלקת יעקב (אבה"ע סי' כג – ) שם הרחיב בזה. ובאות י' הוסיף עוד סיבה להתיר, כי גם אם יש דינא דמלכותא שאין עבדות. מאחר שאין כוונתו אלא הפקיע איסור ולא ממש לשם עבדות, שהרי הוא לא משתעבד בה, בזה לא אומרים שהאיסור נגרר אחר הממון. ולענין האיסור אין אנו מתחשבים בדינא דמלכותא. ובאות יא סיים: "קיצור הדברים דיש הרבה צדדים להיתרא לישא נכרית ולגיירה לשם שפחה בכדי לטהר את בניו, וכמובן שהוא ידור עמה בלי חופו"ק דהא בשפחה אין קידושין תופסין, והוולדות שיוולדו יצטרך לשחררם, ונוסח שטר שיחרור מבואר בעה"ש סי' רס"ז ס"ק קל"א וכמובן שזה צריך להיעשות ע"י בי"ד בני תורה ורבנים". ובסוף סי' כה, לאחר שראה כי מחותנו בעל המנחת יצחק מפקפק בהיתר הזה למעשה, נסוג מעט וכתב שאסור לכל בעל הוראה לסמוך עליו בזה עד שיסכימו איתו עוד בעלי הוראה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל