ברכת על נטילת ידים – אחרי הנטילה – מדוע?

שאלה:

שלום רב, כלל ידוע בברכות המצוות: "אמר שמואל.. כל המצוות כולם מברך ועובר לעשייתן".. אם כן, מדוע מברכים אני לאחר נטילת ידיים ולא לפני?

תשובה:

שאלתך נכונה וחשובה והתשובה פשוטה, בסוגיית הגמרא בפסחים דף ז' מבואר, שדין זה שהברכות הן עובר לעשייתן, הוא רק כאשר הדבר אפשרי, ולכן ברכה על טבילה למשל שבטבילת גר היא בהכרח לאחריה כיון שקודם לכן אינו יהודי, תעשה לאחר הטבילה [ולמנהג בני אשכנז בגלל זה גם בטבילת נשים הברכה היא לאחריה כידוע, כי כבר לא חילקו בין הטבילות], משום כך גם בנטילת ידים כיון שפעמים רבות המדובר הוא שהידים מטונפות ואסור לכתחילה לברך כך, תיקנו שהברכה תהיה לאחר הנטילה. אמנם, עשו פשרה בענין זה, וכיון שהניגוב הוא חלק מהמצוה, יש לברך בין הנטילה לניגוב, כך זה עדיין נחשב עובר לעשייתן, וגם מותר כבר לברך.

מקורות:

ראה השיטות בזה בשו"ע ורמ"א סי' קנח סעי' יא. וראה שם שלדעת הרמ"א אם שכח לברך לפני הניגוב מברך אפילו אחר כך, כי כאן לכתחילה תיקנו שלא צריך עובר לעשייתן, אמנם לשיטת השו"ע שם אינו מברך באופן זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל