שאלה:
האם חיוב עונה הינו חד-סטרי? כך זה נראה על פניו! הגבר חייב כל זמן שהאשה מתאווה לו! ככל הידוע לי לא זכור לי לשון שהאשה חייבת בזמן שהבעל מתאווה לה!
תשובה:
שלום רב,
השיעבוד הוא הדדי. נכון, החיוב של הבעל הוא מחובת עונה, אבל גם לאישה יש שיעבוד לצרכיו של הבעל. במהרי"ט כתוב שברור ששיעבוד זה אינו לעשותה כשבויית חרב לתבוע ממנו בכל יום. כלומר, שיעבוד זה הוא במסגרת הנישואין לשמש אותו כאופן הנורמלי לכך היא השתעבדה בעצם הנישואין.
ומה אם האשה משתוקקת כל יום? האם רק היא לא "שבוית-חרב" או שגם הוא?
לא זה הדדי לגמרי.
יש נידון בפוסקים האם לאחר שקבעו חז"ל זמני עונה, האם יש גם חובה כאשר היא משתוקקת מעבר לזמני העונה. ראה שו"ת אחיעזר ח"ג סי' פג שדקדק את דברי השו"ע שקבע שהאיש חייב לפקוד את אשתו כאשר היא רוצה רק באו"ח סי' רמ ולא בדיני עונה באבה"ע סי' עו, שם רק הביא את זמני העונה, ליל טבילה ויוצא לדרך. שאין זה אלא משום שלאחר שחז"ל קבעו את הזמנים של העונה, אין חובה מעבר לזה, אלא שאם הוא מקיים מעבר לזה יש לו מצווה. אולם בשו,ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' י' כתב שזה חיוב דאורייתא של עונתה לא יגרע. וכך גם בשו"ת אגרות משה ח"ג סי' כח:
"ולענ"ד היה נראה דעיקר העונה הוא בשעה שרואה הבעל שהיא משתוקקת אל בעלה שלכן אמר רבא בפסחים דף ע"ב חייב אדם לשמח את אשתו בדבר מצוה שפרש"י אפילו שלא בשעת עונתה אם רואה שמתאוית לו ומנא לו לרבא חיוב זה שהוא חיוב גמור מדאורייתא דהא הקשה דליפטור בשביל זה מחטאת כשנמצאת שהיא נדה מצד טריד בדבר מצוה שאם היה זה רק חיוב מדרבנן לא היה שייך להקשות זה, אלמא שמפרש כן הקרא דועונתה לא יגרע על זה שחייב לשמחה בשעה שרואה שמתאוית לו".
אולם כאשר אם מדובר באופן הרבה יותר חריג, נראה מדבריו שהתורה לא חייבה מעבר לכוחו ויכולתו באופן הרגיל בבני אדם. והשווה את זה לכסות ומזונות שאדם חייב בהתאם ליכולותיו ורגילותו. אגב, הספנים והגמלים שעונתן כל שלשה חודשים או חצי שנה ברור שאם האישה מבקשת והוא לא נמצא כי הוא בלב ים וכד', אין לו חיוב עונה. כי כך היא נישאה שהוא כספן אינו מחוייב מעבר עונה הקבועה לו.
השאר תגובה