גזל בניפוץ סמארטפון

שאלה:

שאלה: מעשה בבחור מדורדר מבחינה רוחנית שמשך אחריו חבר אל מקומות אסורים וגרם לו להידרדרות גדולה מאוד, ואף הגדיל לעשות ונתן לו סמארטפון לשימושו, לאחר זמן מה התעשת הבחור שנגרר והחליט לשנות כיוון ולהשתקם, הוא לקח את הסמארטפון וניפץ אותו לרסיסים. וניתק מגע עם "החבר" המקלקל. האם הוא חייב לשלם לו על הסמארטפון? אציין שבניפוץ הסמארטפון היתה לו תועלת מרובה, להתנתק ולהשתרר מכל מה שהתמכר איליו במשך תקופה, ומבחינה טיפולית ושיקומית לא הרי ניפוצו לרסיסים כהרי החזרתו אל בעליו שהחטיאו. לאחר זמן מה

תשובה:

שלום וברכה,

מותר לחבר שקיבל את המכשיר הקלוקל לשבור את המכשיר לרסיסים, ומעבר לזה מחובתו לשבור את המכשיר הקלוקל, ואסור לו להחזיר את המכשיר לבעליו, וכל שכן שאין על כך חובת תשלומים. ראה במקורות האם ואימתי מותר לשבור ומתי אסור.

בהצלחה.

מקורות:

לאבד דבר המזיק של חברו

כתב השו”ע חו”מ סימן רסו סעיף ד “חתול רע שמזיק לקטנים, אין צריך להשיבו לבעלים, אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו”. מבואר שדבר שאסור להחזיקו אינו במצוות השבת אבדה, ואף מותר להורגו. ומהדין הזה דייק בפתחי חושן (חלק אבדה סוף פרק א) שכל דבר איסור אין בחיוב השבה. אלא שמהדין הנ”ל נראה שאין חובה, אבל אם ירצה יכול להשיב. אמנם בפתח”ח הביא ראיה נוספת לדבריו שבאבדת גוי אסור להחזיר כדי שלא להחזיק ידי עוברי עברה, וה”ה להחזיק דבר שמקיים בו איסור אין להשיבו. ועוד ראיה ממצא שטר שיש בו ריבית, שצריך המוצא לקורעו למרות שמפסיד לבעליו את הקרן. מוכח שדבר איסור לא משיבו לבעליו, וצריך להשליכו לאיבוד.

הרי לנו ראיה ברורה שדבר שיש בו נזק גשמי לבריות – כחתול רע. או נזק רוחני – כשטר שיש בו ריבית, מותר לאבד את החפץ ואין עליו חובת השבה. ועל כן חבר שקיבל מכשיר שמדרדר איתו, אסור לו להחזירו לבעליו, אלא מצווה עליו לאבדו.

לאבד דבר איסור של חברו

ואם ישאל השואל אם מותר למוצא אבדה שמצא דבר איסור לאבד ממון חברו שיש בו איסור, א"כ יהיה מותר לגנוב מכשיר לא כשר מחברו ולאבד ממנו את המכשיר, וכמו כן אם רואה יהודי נוסע ברכב בשבת יהיה מותר לו לשרוף לו את הרכב כדי להצילו מאיסור?

תשובה לזה יש ללמוד מדברי החזו"א יו"ד סימן ב אות טז שכתב שדין מורידין ולא מעלין שמוזכר בפוסקים נאמר דוקא במומר שרגיל בעברות. ובד"ה ונראה כתב שדין זה נאמר דוקא בזמן שהעולם מתוקן וכולם שומרים את התורה, ומי שפוקר את התורה מחליש את העם, ויש במעשה זה תיקון הדת. אבל בזמנינו שהדת ירודה, ובמעשה זה לא יהיה תיקון הדת אלא פרצת הדת, שיראה בעיניהם כהשחתה ואלמות אין דין זה נוהג בימינו. וראה עוד שם אות כח שכתב שבזמנינו אין אנו יודעים להוכיח, וכמו שכתב האהבת חסד שעלינו מצווה לאהוב את רשעים ולקרב אותם, ולכן אין דין זה נוהג בימינו. ועוד שבזמנינו הם תינוקות שנשבו ולא פורקי עול. ראה שם בחזו"א בלשונו הזהב.

ולפ"ז אם העולם היה מתוקן בשמירת הדת, היינו מתירים לשבור מכשיר טמא לאדם שמחזיקו שלא כדין – כדין שטר שיש בו ריבית. אמנם בזמנינו שאין העולם מתוקן, ומעשה כזה לא יועיל כלל ואדרבה רק יזיק ויכניס שנאה וריחוק, על כן אסור לשבור ולהרוס מכשיר טמא שנמצא אצל אחר. אבל אם קיבל מחברו מכשיר ומטרת החבר להורידו לבאר שחת, מותר לו לשבור את המכשיר ולא חל עליו דין השבת אבדה ולא השבת הפיקדון.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל