לתרומות לחץ כאן

הוספת מים רותחים למיחם שכמעט ריק בשבת

שאלה:

שלום הרב, למדתי בהלכה בילקוט יוסף שבת כ"א שמים שהורתחו טרם השבת, ונצטננו, שוב אין בהם בישול אחר בישול בלח, כיון דהוי דבר שמצטמק ורע לו. וכן הוא פסק בשו"ת הראש"ל ח"ב סימן נט. שאלתי היא, לאור הדברים הללו, אם יש לי מיחם עם מים מועטים, האם מותר לי להוסיף מים רותחים לתוך המיחם ולמלא אותו בשבת? אם אסור מה הטעם שאסור?

תשובה:

שלום וברכה

אינני מבין את ההלכה שציטטת שהרי השלחן ערוך חשש לבישול אחר בישול בדבר לח, ואין לזה קשר עם הנושא של מצטמק ורע לו, וכן אדרבה, הגר"ע יוסף ולאחריו בנו בילקוט יוסף שיח סעי' סז החמירו מאוד, שאסור ליצוק מים רותחים לתוך סיר חמין שחסר בו נוזלים, משום שחששו לשיטת רבינו יונה שהמים מצטננים מעט ויש בהם בישול אחר בישול אף שהם עדיין רותחים! בשונה מהרבה פוסקים שהקלו במקרה כזה. אולי תכוון אותי טוב יותר למה אתה מתכוין ואבדוק.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. שלום הרב, כבר עמד על הסתירה הזאת בשו"ת הראש"ל ח"ב סימן נט, וכן בספר ילקוט יוסף שבת כ"א , והאריך הרחיב שם. וכבר כתב שאין סתירה מן סימן רנג לגבי תבשיל שעומד להישרף, כיון דשם הוי המים מצטמק ויפה לו. כפי שהרב יודע מקור דברי הב"י שממנו למד הוא מדברי רבינו ירוחם בשם רבינו יונה: "וכ"ש שאמרו שמחזירין, דווקא שהגיע למאב"ד, ןאפילו הגיע, אם שהה בידו עד שנצטנן התבשיל, אסור להחזירה אם יש בה רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן, וכשהחזירו ע"ג הכירה ומצטמק הוי מבשל גמור" – וסיים מרן הב"י ע"ז, ולמדנו מדבריו שאם מצטמק ורע לו אע"פ שיש בו מרק אין בו משום בישול, ומותר ליתן אותו אצל המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו. ע"כ. לכן בדבר שמצטמק ורע לו, אין בישול, (ואני יודע שהמשנ"ב לא הבין כך בדעת מרן, מ"מ אני הולך כדעת רבותינו הספרדים שאין בישול אחר בישול בדבר שמצטמק ורע לו.

    ובנוגע לסתירה שכבוד הרב הראה, מסימן רנג לגבי תבשיל העומד להישרף, כבר עמד בזה רבינו ירוחם עצמו (נתיב יב חלק ג דף סט ע"ב) וז"ל: נשים שטומנות מים חמין ונותנות לתול הקדירה בשבת ונהגו מה שאין כן לעשות והוא טעות גמור וכו', ואפילו הוחמו כל צרכן מערב שבת 'לכשנותן מהמים בקדירה צריך התבשיל להצטמק וזה יפה לו ונמצא מבשל' " . עכ"ל. ודברי רבינו ירוחם אלו נעלמו מהרבה פוסקים שדנו בקושיא זו והתפלפלו בה, וכבר ציין לה מרן הבית יוסף בסימן רנג ס"ד בדין עירוי מים לקדירה.

    לכן, מכיון שבגמרא מוכח שמים הוי דבר שמצטמק ורע לו, אם כן אין בישול אחר בישול במים. הרב יצחק יוסף חידש את החידוש הזה והרעיש עולם. לכן הסתירה שכבוד הרב הראה מעיקרא ליתם על פי דברי רבינו ירוחם הללו שהוא מקור הדין של מצטמק ורע לו!

  2. מה שאמרת לא נוגע לעיקר דברי, רק לראיה שהבאתי בדרך הפלגה… ברור שכאשר מדברים על מצטמק ויפה לו או מצטמק ורע לו, המדובר הוא תמיד בדבר שנחשב מבושל כל צרכו, האם יש בו איסור של חזרה, אבל לא לגבי מים שהצטננו שיש בהם איסור בישול ממש! לכן גם אם נתיר להוסיף מים רותחים כיון שעדיין לא הסתלק בישולם הראשון, עדיין לא נתיר בשום אופן במים שהצטננו וכבר הסתלק בישולם הראשון כיון שלענין בישול אחר בישול אין כזה חילוק של מצטמק ורע לו! חסר להם את עיקר הבישול! יש כאן עירבוב בין סוגית חזרה שהיא מדרבנן לאיסור בישול שהוא מהתורה! ברור שבמים שהצטננו שיש בהם בישול אחר בישול יש תועלת בחימומם, מה זה משנה שאחרי שיגמרו להתבשל הם מצטמק ורע לו?! לא ראיתי את דברי הראשל"צ בפנים, אבל מה שאתה כותב סותר את היסודות הפשוטים בדין זה. פשוט עירוב פרשיות.

  3. תודה רבה כבוד הרב על התשובה המהירה.

    אחר אלף המחילות, לא זכיתי להבין דברי הרב, דין מצטמק ורע לו בהתקיים דיני החזרה אין בו משום בישול. כפי שכותב מרן הבית יוסף בעצמו, אחר שהביא דברי רבינו ירוחם: "ולמדנו מדבריו שאם מצטמק ורע לו אעפ"י שיש בו מרק 'אין בו משום בישול', ומותר ליתן אותו אצל המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו". ואיני יודע מה הרב מתפלא, הרי כבר כתב הרב כנסת הגדול בתשובה (שו"ת סימן יז) שמותר לתת בשבת משקה קפה מבשול כל צרכו מערב שבת 'ונצטנן', כנגד האש במקום שהיד סולדת בו. ולשיטת כבוד הרב, איך דבר זה יצא מפי קודשו הרי יש בישול אחר בישול בלח! אלא י"ל דהקפה הוי בכלל מצטמק ורע לו, ולכן אפילו שהוא תבשיל לח, נהגו להקל בזה. וכן מבואר בשו"ת זרע אמת ח"א סימן לט, שבתחילה תמה על הנוהגים להניח הקפה בשבת במקום שהיד סולדת, ובסוף כתב שיש להם על מה שיסמוכו, כיון הקפה הוי דבר שמצטמק ורע לו, ובכה"ג אין בישול אחר בישול גם בלח, ושוב ראה שכן כתב בברכ"י בשם הכנה"ג שהתיר כן בהדיא. וכן מפורש במנחת כהן (שער שני סוף פ"ב): "ועוד פשוט בפרק כירה דמים אחר שנתבשלו כל צרכן, מצטמק ורע להן, ולפי זה מותר ליתן קיתון של מים שכבר נתבשלו כל צרכן אצל המדורה לחממן, אפילו במקום שהיד סולדת בו, וכ"ש היכא דאינו רוצה לחממן רק להפיג צינתן כדי לשתותם"

    לאור האמור, איך הרב אמר מה שאמר, ולא זכיתי להבין את עירוב הפרשיות שהרב מדבר, וכי כל אלו על מה הם מדברים? על בישול ממש! לא על חזרה, אלא אין גדר של בישול בדבר שהוא מצטמק ורע לו! כשם שאין בישול אחר בישול ביבש, כך אין בישול אחר בישול בלח בדבר שמצטמק ורע לו. והטעם שכיון שיודע שיגיעו לידי רתיחה ויתאדו, והוא אינו רוצה שיתאדו, לפיכך חשיב מצטמק ורע לו. וכן הרב יראה בפתח הדביר (סימן רנג ס"ב ד"ה א"נ).

    וברוך ה' זיכני ה' למצוא בתוך דברי הרב יצחק יוסף שליט"א (שו"ת הראש"ל ח"ב עמ' רט) תשובה לשאלתי למעלה, שכתב: "והנה לפי הנ"ל יוצא לכאורה לדינא שמי שיש לו מים חמים במיחם חשמלי, והולכים וחסרים בשבת, יהי מותר לו לקחת מהשכן מים שהוחמו כבר ולערות למיחם, דהם מים הוו מצטמק ורע לו.."
    בפרט שיש לצרף ספק ספיקא בנידון דידן ששמא אין בישול אחר בישול בלח, וא"ת שיש, שמא אין במצטמק ורע לו אין איסור, ובפרט שיש אומר דבמים אין איסור תורה היותמ וראויין לשתותן חיים.

    אני ממליץ בחום שהיד סולדת בו לכבוד הרב לעיין בתשובה הארוכה של הרב יצחק יוסף בנושא, ואולי כבוד הרב יבין דברים שאני לא הצלחתי להסביר מחמת מיעוט שכלי.

  4. כל הדברים האלו אמורים לגבי תבשיל שיש בו רוטב, ואין צורך להביא ממרחק, דברי רבינו ירוחם אלו מובאים בפירוש ברמ"א בסי' שיח סעי' ד, אבל זה הכל הגדרה כאמור מה נחשב נסתלק בישולו הראשון, שמדברי השו"ע שם נראה שהחמיר בכל תבשיל שיש בו רוטב אפילו מצטמק ורע לו, והרמ"א הביא את דברי רבינו ירוחם שמיקל, משום שבאופן זה שיש גריעותא בחימום החדש לא נחשב שנסתלק בישולו הראשון. אבל במים שכאשר הצטננו לגמרי הסתלק בישולם הראשון לגמרי, אין כל משמעות לכך שהם מצטמק ורע לו, באותה מידה אתה יכול להתיר גם מים שכלל לא מבושלים, הם גם יצטמקו ורע להם… ולכן אין כל טעם להתיר לכולי עלמא. ראה בהרחבה באגלי טל מלאכת אופה אות י ס”ק י”ב – ט”ז. בקיצור כפי שכבר כתבנו, לגבי בישול תמיד הנושא יהיה מתי נחשב שהסתלק בישולו הראשון ובזה יש הרבה הגדרות, האם תלוי ביד סולדת, או בחום מועט או במצטמק ורע לו, אבל מה שהסתלק בישולו הראשון לא יועיל כלום ובודאי אסור. לגבי לקחת מים חמים משכן, יש לאסור רק לדעת הגר"ע יוסף שחשש מאוד בענין זה לשיטת רבינו יונה שכלי שני דינו כצונן, רוב הפוסקים מקילים בזה כשהמים בחום שהיד סולדת.
    כמו כן, הברכי יוסף וגם הזרע אמת ובעצם הכנה"ג התירו רק כנגד האש, משום שגם באופנים שאין איסור בישול עדיין יש איסור חזרה! ולכן לתת לתוך מיחם חשמלי גם להצד שאין בזה איסור בישול יש איסור חזרה ואין היתר אלא באופן שמתקיימים כל תנאי חזרה, שמרגע שהוסרו המים מהאש לא היו מונחים בשום מקום אלא עודם בידו והיה דעתו לכתחילה ליתן אותם למיחם, כמו בדוגמא של הגר"י יוסף שלוקחים מים חמים משכן ישירות מהמיחם כדי ליתן בתוך המיחם שלך, אבל מים שכבר הצטננו אני מניח שכבר היו מונחים על השיש וכדומה וזה ודאי אסור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל