סוכת דוד הנופֶלת או הנופָלת ???

בס"ד
במחילה מכבוד הרב,
ראשית, זה לא פסוק בתורה, זה בברכת המזון.
שנית, יש בתורה עצמה כשלושים יוצאי דופן שסגול לא הופך לקמץ, לא בסוף פסוק, וגם לא באתנחתא.
שלישית, המקום היחיד שנוסח זה מופיע, הוא בנביא עמוס (נביא, לא תורה), ושם זה באתנחתא, ומופיע בסגול, לא בקמץ.
וחזרה השאלה: מדוע בברכת המזון שבסידורים לא כתוב הנופֶלת כמו בנביא, אלא הנופָלת ?
ואולי עוד שאלה, מי ומתי הוסיפו את הנוסח הזה בברהמ"ז (אולי זה בכלל מהתקופה שלפני הניקוד)?

במחילה ממעכ"ת,
א. זה לא שחז"ל "נהגו הרבה פעמים כלשון התנ"ך" אלא שכללי הדקדוק שמקורם בתנ"ך מחייבים גם מחוצה לו – בברכות בתפילות וכו'
ב. הנוסח "סוכת דוד הנופלת" מקורו בתנ"ך בפסוק בספר עמוס פרק ט פסוק יא משם "ייבאו" את הנוסח לברהמ"ז, שם הניקוד הוא בסגול תחת הפ' אע"פ שהטעם במילה זו הוא אתנחתא ולכן ע"פ הכלל הפשוט הניקוד תחת הפ' צריך להיות קמץ וזה בהחלט יוצא מן הכלל, ופה נשאלת השאלה האם כשאנו אומרים את הנוסח הזה שמקורו הוא בתנ"ך צריך לאומרו כמו שהוא מופיעה בתנ"ך (ואע"פ שהוא יוצא דופן) או שכשאנו "מייבאים" אותו לברכה אנו צריכים להתאימו לכללי הדקדוק הרגילים ולא להשאירו כפי שמופיע בתנ"ך שם הוא יוצא דופן