שאלה:
שלום רב. חיפשתי ולא המשכתי לחפש מפני ריבוי תשובות. חולים ומשמשיהן פטורים מסוכה. באם בכל זאת אכלו בסוכה, האם מברכים לישב בסוכה?
תשובה:
שלום וברכה
בענין מצטער שפטור מן הסוכה נאמר כלל מאוד ברור [וממנו נלמד לדידן]:
כאשר הצער עדיין קיים בתוך ישיבתו בסוכה, כגון שיש גשם חזק והוא יושב בסוכה, אין בזה שום קיום מצוה ואם מברך הרי זו ברכה לבטלה. אבל אם מחמת צערו הוא פטור מהסוכה ואינו חייב לטרוח אבל אם יטרח לא יהיה לו צער, כגון שקר בסוכה ולא הטריחוהו להביא לשם כרים וכסתות והוא טרח והביא ועכשיו נעים לו ולא קר, הרי הוא מקיים את המצוה כהלכתה ומברך עליה.
ממילא גם בדידן, המשמש את החולה אם החליט לעזוב אותו והלך לסוכה, אזי גם אם לא היה צריך לעזוב אותו, ברגע שכך עשה ודאי הוא מקיים את מצות הסוכה, וכל שכן אם החולה טרח ובא איתו לסוכה, שעכשיו הוא מקיים את שני הדברים יחד, גם עוזר לחולה וגם נמצא בסוכה… ולגבי החולה עצמו, תלוי, אם רק הטורח להגיע לסוכה קשה עליו, אבל עצם הישיבה בסוכה אינה צער עבורו, ודאי יש בכך קיום מצוה, אבל אם הוא מצטער בישיבתו בסוכה מחמת חוליו, אינו מקיים בכך מצוה ואינו מברך.
רפואה שלמה.
שלום וברכה
לכאורה לגבי עוסק במצווה נסתפק שעהצ בהלכות פסח האם יכול לברך שהרי פטור מן המצווה ופטור של משמש את החולה הוא עוסק במצווה
וכלשון הריטבא בסוכה כה שהעוסק במצווה המצוה השניה כדבר הרשות היא אצלו
ולכן נראה מחמת הספק לא יברך
למעשה אחרי שעזב את המצוה הראשונה וכבר הלך לקיים אתה שנניה היא כבר נעשית לו חובה, אלא שאינו חייב לעוזבה כי כל עוד לא עזבה היא רשות לגביו.
השאר תגובה