בס"ד
1 לקצוץ את כל הענפים מעץ פרי,מחמת ליכלוך ונעשה גבוה לטיפול בו באופן שלא הורג את העץ
2 האם ידוע טעם למנהג בברכת הלבנה שאומרים עושיך ,יוצריך…וכו' בחיריק
תשובה:
שלום רב.
אם ניתן יש לקוץ רק את הענפים שגורמים לריבוי ליכלוך, ואף אם יצטרכו לחזור ולקוצם מזמן לזמן אין להתיר מחמת כך לקוץ את כל האילן. אך אם בשביל למנוע את הנזק צריך לעקור את כל האילן כיון שזה לצורך מותר לעשות זאת. וראוי למכור העץ לגוי בקנין כסף ושטר, וליתן לגוי לעקור את העץ עם שורשיו וקצת מאדמתו למקום אחר, ובכך אין בזה איסור ולא חשש סכנה כלל. אך אפשר גם לעשות רק אחד מהם (דהיינו או למכור לגוי והוא יקוץ, או להעביר העץ עם שורשיו ואדמתו למקום אחר). בדיעבד גם אם עקרת בעצמך אין לחשוש לכלום כיון שהדבר נעשה לתועלת.
ומכל מקום את הענפים המזיקים לבד יש להקל כשזה נעשה לצורך.
2. אינני יודע את המקור לכך, אגב מנהג בני אשכנז אינו כך.
אף שהתורה אסרה עקירת אילנות שנאמר (דברים כ,יט) ‘לא תשחית את עצה’, אך נתבאר בגמרא ובפוסקים שאיסור זה הוא רק כשהדבר נעשה דרך השחתה, אך אם נעשה לצורך האדם אין בזה איסור זה. ומשום כך מבואר בגמרא (ב”ק צב,א) שמותר לקצוץ אילן המזיק לאילנות אחרים, או לשדות אחרים, וכן בבבא בתרא כו,א מבואר שמותר לקוץ אילנות דקל כדי שלא יזיקו הציפורים שבאים אליו לענביו של רב יוסף. ומטעם זה כתב בחוות יאיר סי’ קצ”ה שאילן המחשיך ביתו של אדם, מותר לעוקרו, אך כתב שאם ניתן לקוץ את ענפיו אין לעקור את האילן אף אם מחמת כך יצטרך מפעם לפעם לקוץ האילנות שוב. וכך מבואר גם בתשב”ץ קטן סי’ שס”ט שאילן המזיק לבית אפילו הוא נושא פרי מותר לקוצו, וכן בשו”ת הרשב”א ח”ז סי’ תק”י.
ומכיון שבדבר זה יש גם חשש סכנה כמבואר בגמ’ בב”ק שם ובסוכה כט,א אף שבחוות יאיר שם כתב שכשהאילן מפריע לו אין לחוש גם לסכנה, אך בתועפות ראם על היראים בסי’ שפב אות ד’ כתב שסכנה יש בזה, ולכן כתבנו שאם ניתן לעשות את הקציצה על ידי מכירתו לגוי והעברתו למקום אחר שבכך אין זה ‘בל תשחית’ כלל עדיף לנהוג כך. ור’ עוד תשובה בשו”ת שבט הלוי חלק ב’ סי’ ר”ח לענין קציצת אילן ששורשיו נכנסים לקברי צדיקים.
