שאלה:
ערוך השולחן תרל,סעיפים כה ו-לב כותב שאם הסוכה נעשית מ3 דפנות אע"פ שהכל נעשה ע"י לבוד, ומש"כ התוס' שצריך דווקא טפח או ד' טפחים (סעיפים ב וג בשו"ע) הם הלכות ספציפיות לשם. (וחולק על המגן אברהם שלבוד מועיל רק ב4 דפנות). לכ' עה"ש לא מובן, הרי עסקינן בג' דפנות (במיוחד בסעיף ג' בשו"ע שם, ששם לא מיירי בטפח וצורת פתח, אלא הדופן השלישית היא ממש ז' טפחים, עכ"פ כשמעמיד את הדופן בעלת ד"ט תוך ג' טפחים) ואעפ"כ התוס' כתבו מה שכתבו, ומה כוונתו שכאשר יש ג' דפנות גם התוס' מכשירים כשהכל נעשה ע"י לבוד?
תשובה:
כנראה הערוך השלחן מחלק גם בין דופן זו לבין שלוש דפנות שלמות ממש, והרעיון שלו שכאשר לא צריך להזדקק להלכה הזו המאפשרת שהדופן השלישת לא תהיה על פני כל משך הסוכה, מועיל לבוד גם בשלוש דפנות [זו עיקר הנקודה בדבריו וזה גם מיישב את עיקר ראייתו מאכסדרה].
חג שמח.
תודה, עוד שאלה בנידון הנ"ל, בקשר לסעיף ב' בשו"ע, לעה"ש מדוע אנו נזקקים לצורת פתח כאשר אפשר פשוט לשים את הקנה (שהוא בעובי משהו) בסוף ג' טפחים לדופן הג' (שעוביה טפח) ואז תהיה דופן של ז' ומשהו ולא נזדקק לצורת פתח? (האמת שבסעיף יח הוא בעצמו מקשה מעין זאת, אך לא הבנתי לשיטתו למה צריך לזה)
זה גופא הוא אומר שכאשר יש רק שתי דפנות שלמות הדופן השלישית צריכה טפח ממש ולא על ידי לבוד.
אז לא מובן מה הסברא, אם יש ב' דפנות שעשויות מלבוד כמו אכסדרה, אז גם השלישית יכולה להיות מלבוד, וכמו אכסדרה, אבל אם יש רק ב' דפנות שלמות השלישית חייבת טפח בלי לבוד? מה הסברא?
כיון שאינה שלמה, בלי טפח זה כלום.
השאר תגובה