מה בין מעמיד למעמיד דמעמיד

שאלה:

בהקשר לשאלתי: מעמיד בדבר המקבל טומאה שנמצא חוץ לסוכה.וזו היית נוסח השאלה האם מותר לקשור את הקרשים שעליהם עומד הסכך באזיקונים, במקרה שהאזיקונים יהיו על מחיצה שהיא מחוץ לתחום הסוכה הכשירה – מעל הדופן העקומה וכדו’ ע"כ. כבוד הרב ענה שהסוכה פסולה. אחר עיון בספרים מצאתי שהסוכה כשירה ומהודרת הרמב"ן כתב : "דמכל מקום אינו מעמיד ממש במחובר אלא שהמחובר סומך את המעמיד, וכיוצא בזה הכשירו, דמעשה קרקע בעלמא קא עביד" וביאר הריטב"א את דבריו: "שהרי מעמיד דמעמיד הוא". ומדבריו הוכיח המגן אברהם, לחלק בין דין דבר ה"מעמיד" את הסכך באופן ישיר, לדין "מעמיד דמעמיד", שהסכך רק נסמך עליו , שכשר אף אם הוא פסול לסיכוך. וידוע שהחז"א חולק ומבאר אחרת, אך הגר"ע יוסף כתב בספרו חזון עובדיה שיש לחוש לכתחילה שלא להעמיד הסוכה בדבר המקבל טומאה, ובדיעבד הסוכה כשרה. והרחיב בראיות ששיטת החזון איש להחמיר ב"מעמיד דמעמיד" היא "חומרא יתירה נגד כל הפוסקים".

תשובה:

אסביר את הדברים שהם ידועים וברורים:

הנושא אינו מיקום המעמיד אם בתוך הסוכה או מחוצה לה, אלא אם מדובר במעמיד ראשון או מעמיד עקיף – כאשר הסכך עצמו מחובר באזיקונים, זה מעמיד בדבר המקבל טומאה, וזה לא משנה היכן האזיקון, אם הסכך יוצא חוץ לסוכה ושם יש אזיקון או שהוא בתוך הסוכה, אם הוא תופס את הסכך עצמו זה מעמיד.

מעמיד דמעמיד זה כאשר הקשר הוא עקיף, למשל, כאשר יש לך דפנות עץ שהוא דבר שאינו מקבל טומאה ועליהם מונח הסכך, אלא שדפנות העץ עומדות על ידי מסמרים מברזל שהם מקבלים טומאה, זה נחשב מעמיד דמעמיד שכידוע החזון איש החמיר ורוב העולם לא חששו לדבריו.

מה שרק הוספתי בכמה תשובות כאן באתר, לגבי עצה שיש שיעצו להניח קרש על הסכך ואת הקרש הזה לחבר באמצעות אזיקון וסברו שכך זה נחשב מעמיד דמעמיד, שיש שפקפקו בזה, כי בעצם הקרש הזה הוא חלק מהסכך ועדיין זה מעמיד ראשון ולא מעמיד דמעמיד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל