שאלה:
שלום וברכה אני בחור ישיבה, בצהרים מצאתי 200 שקלים על הרצפה בחדר שלי בפנימיה. שאלתי את חברי החדר אם איבדו סכום כסף, 3 אמרו לא. עם הרביעי היתה שיחה כזאת: [אני–] "מצאתי סכום כסף, תבדוק אם איבדת משהו". [הוא-] כמה? 200 שקלים? [אני-] אני לא יכול לגלות לך סימנים… תבדוק אם חסר לך ותגיד. [הוא בודק, ואומר-] תשמע אני לא יודע כמה כסף אמור להיות לי. [אני-] אולי יש לך סימן כלשהו, צורת קיפול וכד'? [הוא פותח את הארנק ואומר-] השטר היה מקופל ככה לשנים? [אני-] לא (השטר היה מקופל בצורה קצת משונה, קצת משולש.) [הוא-] טוב אז ב"ה זה לא שלי. אציין שאת השטר מצאתי על הרצפה בחדר, ומבין המיטות שבחדר, השטר היה הכי קרוב למיטת הקומותיים ששיכת לבחור (קומה שניה). בנוסף אציין שהבחור טיפה רחפן ואני חושד שבכ"ז אולי השטר שלו… (ראיתי בארנק שלו שטר מאתים אחר) אבל אין הוכחה. אגב, תוך כדי שלקחתי את השטר יישרתי אותו, כך שאיני יודע לשחזר את צורת הקיפול המקורית. מה הדין בכסף הזה? תליתי שלט בחדר ואף אחד עדין לא פנה. ושכרכם כפול מן השמים.
תשובה:
שלום וברכה,
כסף שנמצא בחדר שישנים בו כמה בחורים, וכן בחורים נוספים מחדרים אחרים נכנסים לשם, דינו כמצא מעות בבתי כנסיות – שהרי אלו שלו.
ואם כל חברי החדר מודים שהכסף לא שייך להם, א"כ הכסף שייך לאחד שאינו מהחדר, וא"כ דינו כמצא מעות במקום שיש בו רבים.
אם היה קיפול מיוחד ומשונה במינו, והקיפול היה מהודק חזק שלא מתפרק בנפילת השטר, דינו כמעות שיש בהם סימן שחייב להכריז. ואם הכרזת ואינך מאתר את האובד, עליך לרשום את דבר המציאה בפנקס שמור, ואז תוכל להשתמש במעות.
בהצלחה וגח"ט.
