לתרומות לחץ כאן

לאנוס את חברו לעבור איסור – לפני עיור / אנסוהו לאנוס את חברו

שאלה:

בס"ד א' האם יש איסור לפני עיור כאשר מכשיל את חבירו בעבירה באונס? ב' מי שנכרים אונסים אותו להכשיל אחרים באיסור דאורייתא, ואם לאו יהרגוהו האם יעבור ואל יהרג או יהרג ואל יעבור לפי שיטת הסוברים שאסור לאדם להציל עצמו בממון חבירו הוא כפשוטו שצריך ליהרג ולא ליקח ממון חבירו האם הכשלת חביו באיסור ר דומה ללקיחת ממון של חבירו. ג' את"ל בהנ"ל שמותר לו לעבור ולהכשיל את האחרים ולא ליהרג, ויש לו אפשרות או לאנוס את האחרים לעבור על האיסור או להכשילם בזה בשוגג מה עדיף ד' לכאורה כל מי שעובר על אחד מאיסורי ביאה הוא עובר גם על איסור של לפני עיור. [ואפילו כשעובר על איסור עשה של איסורי ביאה כגון בעולה לכ"ג עובר בזה גם איסור ל"ת של לפני עיור, האמנם?

תשובה:

שלום וברכה

1. שאלתך זו תלויה במה שדנו הרבה אחרונים בגדר דין אונס אם נחשב שכלל לא היתה עבירה או שהוא פטור מעונש ומקרבן, ראה אתוון דאורייתא סי' יג, כלי חמדה פרשת תצא, חידושי רבי מאיר שמחה ב"מ סא ב, חמדת שלמה או"ח סי' לח ועוד רבים. תן לחכם ויחכם עוד.

2. בפשטות הרעיון הוא שדיני ממונות יש להם גדרים אחרים, ואינם כהוראת איסור והיתר, ולכן הגם שמבחינת איסור והיתר על גזל לא מוסרים נפש, מכל מקום אסור לאדם להציל עצמו בממון חברו. ממילא, במילי דאיסורא כמו בשאלתך – מותר.

3. לא הבנתי שיהיה עדיף שוגג?

4. אכן באחרונים דנו בזה בביאור דברי ר"א ממיץ בנדרים צא ב שסבר שבפסולי כהונה זה איסור רק על האיש ולא על האשה, דמכל מקום הרי יש כאן איסור לפני עיור, ראה שו"ת חתם סופר אבהע"ז ח"ב סי' קד, כתב סופר אבהע"ז סי' נט ועוד.

שנה טובה ומבורכת!

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בס"ד
    א' גם לסוברים שיש בזה עבירה [ורק שפטור מקרבן] מ"מ אכתי יש להסתפק שמא מה שנאמר שזה חשוב מכשול כשמכשיל חבירו בעבירה והמכשיל עובר זה, רק במכשול כה"ג שהנכשל חייב עליו אבל במכשול קל שהתורה פטרה אותו לגמרי אולי על זה המכשיל לא עובר איסור
    ג' יש סברא שעדיף להכשיל בשוגג ולא באונס, מכיון שמלבד מה שהוא מכשילו באיסור יש עוול בך שהוא אונס את חבירו לעשות דבר ואפילו דבר הרשות יש בכך עוול כשהוא מאלץ את חבירו לעשות דבר מסויים, שחבירו לא רוצה. ולפיכך אם נימא שגם במכשיל באונס המכשיל עובר על לפני עיור [כדלעיל אות א'] מעתה יש סברא להעדיף ולא לאנוס את חבירו לעשות דבר
    ד' אולי יש לחלק מהנדון שם דהיכא שהשני [כגון האשה הנבעלת] אין לה איסור בעצמה יש יותר צד לומר שהיא תעבור לפני עיור דזה לא גרע משאר דברים שהמכשיל עובר על לפני עיור, אבל כשהיא בעצמה גם יש לה איסור בזה אולי זה כבר לא מוסיף מה שהיא גם מכשילה את השני.
    [ויש בזה נפק"מ למעשה בכגון אשה שאונסים אותה להבעל לערוה ויש לה אפשרות להבעל או לאחד שהוא מזיד או לאחד שהוא שוגג. לפי שיטת הש"ך ביו"ד קנ"א ס"ק ו' [לפי ביאור הדגמ"ר שם] שאין איסור לפני עיור לאדם שהוא מזיד. ובזה יש נפק"מ האם עדיף שהיא תבעל לזה שהוא מזיד כדי שלא תעבור גם על לפני עיור או לזה שהוא שוגג. דאם יש לפנ"ע לאשה הנבעלת א"כ עדיף שתבעל למזיד דבכה"ג היא לא תעבור על לפנ עיור אבל אם בלא"ה אין כאן לפני עיור א"כ מסתבר שעדיף שהיא תבעל לאיש שהוא שוגג

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל