שאלה:
שאלה השכירו אולם לברית והגיעו והמזגן לא עבד וטוען בעל האירוע שהוא פטור מלשלם כי נגרם לו נזק לו ולאורחיו?
תשובה:
שלום וברכה,
א. אם קלקול המזגן נעשה בשעת השמחה – חייב המשכיר לשלם תשלום מלא עבור האולם. ומזלו גרם.
ב. אם הקלקול היה לפני השמחה – ראשית כל, יש לבחון האם נחשב למום במקח – דרך העולם לבטל עבור מום כזה. אם השמחה הייתה בתאריך/במקום שהמזגן לא מעכב בדיעבד, אין זה מקח טעות וחייב לשלם תשלום מלא.
ג. אם קלקול המזגן היה בתאריך/במקום שדרך המדינה לבטל אירוע באולם כשאין מזגן, נחשב למום במקח. והדין בזה שאם היה יכול בעל השמחה לערוך את האירוע במקום אחר, ובכל זאת נשאר באותו אולם – חייב לשלם מחיר מלא.
אם לא ניתן לבטל את האירוע – בשל לחץ הזמן, ובלית ברירה ערך את השמחה באולם גם ללא מזגן, יש לנכות חלק קטן מתשלום של שכירות האולם, והניכוי לא יהיה יותר משליש ממחיר המלא.
בהצלחה.
מקורות:
א. קלקול שנעשה בתוך זמן שמחה – מזלו של השוכר גרם כדין שכר בהמה וחלתה שאם הנזק בשימוש ולא בגוף, ההפסד על השוכר – ראה שו"ע סימן שי ובנתיבות שם ס"ק א וב.
ב. במקום ובתאריך שהמזגן לא קירטי ואין דרך לבטל מקח עבורו, אין המקח בטל וחייב לשלם את כל מחיר האולם – ראה שו"ע חו"מ סימן רלב.
ג. במקום או בתאריך שהדרך לבטל אולם כשאין מזגן, כתוב בשו"ע שם סעיף ד שבכל מום במקח לא ניתן להפחית בתשלום, אלא אם מסכים למקח חייב לשלם מחיר מלא, ואם לא מסכים צריך לבטל את המקח. ולכן אם יכל לערוך את האירוע במקום חילופי, ומנע מכך, חייב לשלם מחיר מלא.
אם בלית ברירה ערך את האירוע באולם ללא מזגן, כתב הפת"ש (שם ס,ק א בקנה סוס והתברר באמצע הדרך שיש מום והמשיך לרכוב על הסוס בלית ברירה שלא יכל לבטל את המקח) שאין זה הסכמה למקח, ויכול לטעון על המום שהיה במקח. אלא שיש לדון כמה ישלם. ונראה שיש לשום את הנאתו – כמה שווה המקח עם המום. ראה הגהת הרמ"א סימן שכא סעיף א. ויש בזה אריכות גדולה בנו"כ מתי ניתן לעשות ניכוי מהשכר המלא. אמנם במקום שאין אפשרות לבטל את המקח, מסתבר שלכו"ע יכול הלקוח לדרוש ניכוי מהמחיר המלא.
ואם לא ניתן לשום כמה פחת האולם ללא מזגן נראה שישלם שתי שליש כדין הניח להם אביהם פרה וטבחוה ואכלוה ונמצאה הפרה שאולה שמשלמים דמי בשר בזול. וכ"כ הגאון הרב אהרן שטיינברג בקובץ הישר והטוב כרך טז עמוד קלב והסכים עימו הגאון הרב נפתלי נוסבוים שליט"א.
