שאלה:
אישה יהודיה שיש לה אח גוי מצד אביה האם היא מותרת להתחתן איתו לאחר שיתגייר.
תשובה:
שלום רב,
כלומר, אביה יהודי שיש לו בן מאישה נכרית והוא התגייר אחר כך. מותר, משום שאנו אומרים גר שהתגייר כקטן שנולד כלומר, אינו מיוחס אחר אביו שהוא אביה של האישה (וגם בהיותו גוי, אינו מתייחס אחריו כפי שלומדים בפסוק בתך הבאה מהנכרית אינה מיוחסת אחריו).
ראה בשו"ע אבה"ע סי' טו סעי' י': "אחותו אסורה לו מן התורה, בין אחותו מאביו או מאמו, בין אחותו מהנישואין או מהזנות, אפילו בא אביו על הערוה והוליד ממנה בת, אחותו היא וחייב עליה, חוץ מאחותו מן השפחה או מעובדת כוכבים". ועל כך הוסיף הרמ"א : ונראה לי דלכתחלה אסור לבא עליה, ויש מסתפקים לומר דדוקא מדאורייתא הולד הולך אחר השפחה ואחר העובדת כוכבים, <ט> אבל מדרבנן הוי זרעו, לכן יש להחמיר לכתחלה". כלומר, עלינו לברר עתה האם לדעת הרמ"א במקרה האמור לכתחילה אסור להם להינשא.
בלבוש שם הקשה כיצד כותב הרמ"א שאסור להם לכתחילה, הרי היא גויה או שפחה עתה וכיצד עלה בדעתו שיהיה מותר?! ותירץ שהכוונה לאחר שהתגיירה, וביאר בנחלת צבי סי' קנו שהכוונה היא שלמרות שמעיקר הדין היא ודאי מותרת. בכל זאת מאחר שכולם סבורים שהיא אחותו, אסור לכתחילה. אבל בספר אפי זוטרי הביא מהרמב"ם פי"ד מאיסורי ביאה הלכה יג: לפיכך נושא הגר אשת אחיו מאביו ואשת אחי אביו ואשת אביו ואשת בנו אף על פי שנשאת לאחיו או לאביו או לאחי אביו או לבנו אחר שנתגיירו, וכן אחות אמו מאביה ואחותו מאביו, ובתו שנתגיירה מותרת לו, אבל אינו נושא לא ב אחותו מאמו ולא אחות אמו מאמה ולא אשת אחיו מאמו שנשאה אחיו מאמו אחר שנתגייר, אבל אם נשאה אחיו כשהוא עכו"ם הרי זה מותרת לו". כלומר, קורבה מצד האב לכתחילה מותר לאחר הגיור.
