שאלה:
כבוד הרבנים שליט"א שלום וברכה א. האם כלי (סכו"ם) שלא הוטבל הוא מוקצה, או שמא הואיל ובשעת הדחק ניתן להשתמש בו באופן חד פעמי לא נחשב למוקצה? ב. בצק שלא הופרשה ממנו חלה הוא מוקצה, האם בחו"ל שניתן להפריש אח"כ לא נחשב למוקצה? בכבוד רב כו"ח טובה
תשובה:
שלום וברכה
האמירה שמותר להשתמש שימוש חד פעמי בכלי שאינו טבול היא שגיאה נפוצה, אין הלכה כזו! כלי שמעצן מהותו הוא חד פעמי אינו חייב טבילה.
ומכל מקום בשו”ע בסי’ שכג סעי’ ז מבואר שכלי שאינו טבול מקנים אותו לגוי ומותר להשתמש בו בשבת, אף שאסור להטבילו, כיון שכלי של גוי פטור מטבילה. מכאן הוכיחו שאינו מוקצה, והטעם, לפי שכלל יש בידינו בהל’ מוקצה שמה שבכלל “גומרו בידי אדם” כלומר ניתן בשבת לעשות פעולה שתתיר אותו בשימוש – אינו מוקצה, ולכן גם כאן שניתן להקנותו לגוי – אינו מוקצה.
לגבי חלת חו"ל אכן אמרת דין נכון, שכיון שניתן לאכול ולשייר מעט ואת אותו מעט להפריש למפרע על מה שאכל [מה שלא ניתן לעשות בחלת ארץ ישראל] המאפה הזה שלא הפרישו ממנו אינו מוקצה, ראה ס' משפטי ארץ פרק ח סעי' ו-ז.
מקורות:
ראה ארחות שבת פרק יט הערה תקנח.
במחכ"ת נעלם מעיניו הראבי”ה בפסחים סי’ תס”ד, ובפסקי הרי”ד בעבוד”ז עה התירו לגמרי את השימוש בכלים אף לפני שנטבלו, וכן בשו”ת אבני נזר (או"ח סי' תיח, יא) כתב בדעת הרי”ף שלכתחילה אין איסור להשתמש בכלי הנקנה מן הגוי קודם טבילה אלא רק שיש מצוה לטובלו קודם. וכן מנחת שלמה ח"ב סי' סו.
באבני נזר כתב בדיוק הפוך, אבל אכן מכח סברתו הוא מצדד להתיר שימוש בו בשבת:
ודאי יש איסור להתשתמש בכלי אפילו שימוש חד פעמי ללא טבילה! כמו שאסור ללבוש בגד ד' כנפות ללא ציצית. אלא שכיון שהאיסור אינו לאו, אלא הוא נובע מהעשה – ביטול עשה, כל שאני פטור מהעשה מחמת אונס, גם השימוש מותר, כך כתב המרדכי כידוע לענין ציצית שנפסלה בשבת, והאבני נזר מצדד שאולי כך יהיה גם בכלי שאינו טבול, שאמנם ביום חול אסור להשתמש בו ללא טבילה, אבל בשבת יהיה מותר.
לפי זה ברור שזה הכל כאשר אכן מדובר באונס, אבל אם יכול היה לטבול לפני שבת, מן הסתם אין היתר, וראה הדוגמא שהביא האבני נזר שם להיתרו, באופן ששי שותפות גוי ואין אפשרות לטבול.
שאר המקורות שהבאת לא פתחתי [המנחת שלמה מובא הרבה בדברינו באתר וזה ברוח הנ"ל] אני מניח שהטעות בכיוון זה.
השאר תגובה