לתרומות לחץ כאן

האם מותר להעסיק גוי בעסק בחג מחשש הפסד?

שאלה:

שלום וברכה, רב אחד פסק למישהו ( עובד בארצות הברית) שמכיוון שעושים פה שני ימים, הוא יכול לקצוץ בקבלנו עם העובדת שלו שתעבוד מביתה ותקבל את השיחות טלפון וכן תענה לאימיילים במחשב והכל מהבית שלה. מהסיבה שיש הפסד וסיכון גדול אם לא יענה לאימיילים שיסגרו לו את החשבונות שמהם הוא מרוויח לפרנסתו ( כגון : אמזון ועוד) , וכן יש חשש לנזק בלקוחות שאינם מקבלים מענה שילכו ויכתבו עליו באונליין תגובות רעות שישפיעו מאוד על המכירות. השאלה האם אכן הרב צדק בפסק שלו? בורא נסמך לכאורה על סימן רמד סעיף ו. והאם היה לו להורות דווקא ביום טוב שני שזה מדרבנן , להקל לו?

תשובה:

שלום וברכה

לכאורה זה שטויות והבלים… לומר שזה בקבלנות זו לא סתם סיסמה כזו שאומרים כדי להתיר את העבודה… הרעיון של קבלנות, הוא שהגוי באמת לא נדרש על ידי היהודי לעשות מלאכה בחג! וכיון שהוא זה שבוחר לעשות זאת באותו היום, הרי ש"אדעתא דנפשיה קעביד", הוא עושה זאת לנוחותו האישית ולא לצורך המעסיק.

במקרה שציינת זו הרי ממש לא המציאות!

אם לא היה מקפיד שהמלאכה תעשה ביום טוב דוקא הוא היה עושה אותה בעצמו, כל הבעיה שלו שביום טוב הוא לא יכול לעשותה והוא דורש שהיא תעשה דוקא ביום טוב, כדי שאנשים יקבלו תגובה מהירה לבקשותיהם, לכן ברור שזה כשכיר יום ממש ואסור.

כמו כן, כאשר מדובר בעסק ששמו של הישראל עליו, יש כאן בעיה של מראית העין כמבואר שם בתחילת הסימן שגם בקבלנות אסור.

הדבר היחיד שניתן לעשות בשעת הדחק ובמקום הפסד, הוא לעשות חוזה קנין בין היהודי לגוי, בו הגוי נעשה שותף בעסק ממש ולא שכיר, וכל מה שהעסק מרויח בחג הוא בעצם שלו, אלא שהוא משלם ממנו סך רב ליהודי מחמת שכירות המקום והמוניטין, וכדי לפטור את בעית המראית העין, הדבר הזה צריך להיות מצויין במקום בולט על העסק או באינטרנט כאשר מדובר בעסק שכזה [אם לא ידוע שם בעל העסק אין בעיה של מראית העין כמובן].

לצורך זה צריך חוזה תקף הלכתית, בתי הדין בחו"ל מתמצאים בעריכת חוזים כאלו עבור בעלי עסקים.

יום נעים.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לפי מה שהבנתי, בסימן רמד, ו
    והמשנה ברורה גם מציין זאת ״ לכשתגבה כך וכלל תקבל כך וכך, ואז הגוי עושה בשביל עצמו. ולעניין המכס שהתירו במקום של הפסד , ואפילו כשיודעים ששם ישראל על זה רם יפרסם שנעשה בקבלנות ( שמוכר לו את העסק) מותר.

    שוב כל הנידון הוא במקום הפסד גדול ולא מניעת רווח.
    הנה השו״ע שם ״… שאומר לו לכשתגבה מאה דינרים אתן לך כך וכך:״

    מ״ב ס״ק לה – מדבר אפילו על עסק של משקאות וכך כותב :

    (לה) לא חששו – דע דמשמע מכל הפוסקים דלא התירו אפי' במקום הפסד גדול אלא באופן זה שצייר השו"ע דהיינו או בקיבולת או שמשכיר לו את גוף הריוח דבכל זה העובד גלולים אדעתא דנפשיה קעביד אבל בשכיר יום ממש אסור בכל גווני ומזה תדע שאותן האנשים המחזיקים בית משקה שלוקחין מע"ש איזה א"י בביתן על יום השבת לעסוק במכירת המשקה שלא כדין הם עושין דאף אם נחשוב מניעת ריוח יום השבת להפסד גדול מ"מ הלא לא התירו בשכיר יום ממש וגם דאולי הוא רק בכלל מניעת הריוח כמו שכתבו האחרונים לענין תנור ומרחץ ועכ"פ אין להתיר אלא באופן שציירו השו"ע והרמ"א או שיקנה לו מע"ש כל הדברים שנותן לו למכור ואף דעכ"פ עדיין העסק נקרא על שם ישראל זה מותר משום פסידא ולפי מה שכתבנו לקמיה בשם הט"ז יהיה מותר בזה לישראל לישב מרחוק ולשמור שלא יגנוב הא"י מהעסק אך שיזהר שלא יתערב בהעסק ושלא ידבר עמו כלום מענינים ההם והוא דבר שקשה ליזהר שלא לדבר כלום כשיושב שם אך העולם נוהגין להתיר והנח להם מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין [תו"ש] והבוטח בה' ואינו מחפש צדדי קולות על שבת אשריו

    וכן גם…

    מ״ב ס״ק לד
    והא"י יקח וכו' – ר"ל דבזה ג"כ מדינא שרי דא"י כי עביד אדעתא דנפשיה עביד וכתב המ"א דגם משום שכר שבת לית בזה אף שהוא משכירו לשבת לחוד משום דהרי הוא כאלו קנה ממנו המכס [וה"ל כאלו יודע שיביאו לו א"י סחורה בשבת ומכרה בע"ש לא"י שהוא יקבלה ממנו בשבת דפשיטא דשרי] וכן גבי מטבע מוכר לו הורמנא בעלמא מה שיש לו מהמלך וכל הריוח יקח הא"י ואין בזה רק משום מראית העין שיאמרו שהוא עושה לצורך ישראל שישראל שכרו לכתוב בשבת ולקבל המכס וזהו שכתב הרמ"א ולא חיישינן וכו' דבמקום פסידא וכו' ולא הזכיר כלל משכר שבת ועיין בבה"ל:

    ולא הבנתי מדוע הרב כותב שטויות והבלים בדבר ברור כשמש?
    ונכון שירא שמים כתוב שינסה להתרחק מהיתרים הללו, מ״מ במקרה של פלוני אלמוני, יש סיכוי שהמכירות והעסק שעמל בו ירד ויפגע משמעותית.

    ואדרבא עכשיו למכור את העסק ולקנות שוב עם גוי וגם בזה יש סיכונים …

    ואם כן מדוע המ״ב נתן רק את העצה המדברת על שותפות? ועוד שהמ״ב מוסיף עצה משל עצמו כיצד ניתן למכור את הסחורה,…

    ועוד שפה אותו רב אמר שלא יעשה בבית העסק אלא החמיר שיהיה עובד מביתו אע״פ שאין שמו ידוע כישראל שמצוי בין הגויים ולא באזור יהודי…

    הרב יעיין , מפני שהרב שהתיר די מכובד פה

  2. כל אריכות דבריך מיותרת, אני מכיר את המשנה ברורה שם, אנסה לסכם בקצרה כפי שכבר כתבתי, ואדרבה, אם נשמט איזה פרט ממני אשמח לשמוע:
    ההיתר של המשנה ברורה הוא באחד משני אופנים – או שזה קבלנות שאינה מחייבת לעשות את הפעולה בשבת וחג, והגוי בוחר בעצמו כך לעשות.
    או שהיהודי משכיר לגוי את הזכיון, ועכשיו המכס שייך לגוי והוא אינו עובד אצל הישראל.
    אלא שהמשנה ברורה מצדד שגם כאשר אין פתרון מספק לנושא של מראית העין, שים לב – מראית העין ולא גוף הענין שזה כבר התרנו על ידי שהעסק הושכר לו לאותה שבת!!! יש להקל במקום הפסד גדול.
    אבל אם לא משכירים את העסק, והוא אינו עובד בשלו, הסיסמה של קבלנות לא הופכת שכיר יום לקבלן… וההיתר של הפסד מרובה אינו מתיר את גוף האיסור אלא רק הקלה בנושא של מראית העין.
    אנא קרא שוב ובעיון.

  3. ראשית, הרי בזה הוא שאסרו שם… גם המשנה ברורה מדבר במקום הפסיד…
    שנית, הרי יש פתרון…
    [זאת מלבד שאין כאן הפסד מרובה, תמיד ניתן לכתוב הודעה באתר, שהיות ועכשיו חג אצל היהודים אין פעילות, אף אחד לא יכתוב בגלל זה חוות דעת שליליות…].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל