שאלה:
שלום כבוד הרב שני שכנים שלאחד יש עץ מנגו שענפיו נכנסים לחצר שכנתו השכנה לא מוכנה שיכנס לחצר שלה לקחת פירות. היא בעצמה לא קוטפת מהעץ אך נוהגת לקחת מה שכבר נפל על הריצפה. השכן מצידו "מצא פטנט" ושולח כלי ארוך לחצר שלה כדי לגרוף אליו את הפירות שנשרו א. מה דין הפירות בעודם על העץ? ב. מה דין הפירות אחרי שנפלו לארץ? ג. במידה והפירות שלו האם היא יכולה לעכב בעדו להכנס לחצר שלה לקטוף? (או לאסוף במידה והם שלו גם כשנפלו) או שמא מחוייבת לאפשר לו להכנס לקטוף במידת האפשר אשמח להסבר ומקורות זמינים ד. ומה לגבי הכלי הארוך? האם מותר לו לאסוף באופן שכזה?
תשובה:
שלום וברכה,
הפירות שייכים לבעל האילן ולא לשכן – למרות שהענפים פולשים לתוך חצרו.
ולכן גם לאחר שנשרו הפירות וחפץ בהם בעל האילן ולא מתייאש, הרי הפירות שלו, וחייבת בעלת החצר לתת לו את הפירות.
מותר לשכנה לחתוך את הענפים שפולשים לתוך חצרה, ובכך תמנע שלא יגדלו עפים ופירות ברשות שלה. אמנם הטרחה וההוצאות של חיתוך הענפים מוטלים על השכנה ולא על בעל האילן.
אלא כל זמן שלא חתכה את הענפים וגדלים פירות על האילן אינה יכולה לעכב עליו מלקחת את פירותיו – כיון שהפירות שלו.
אין איסור לשכן להכניס כלי ארוך ולחתוך את הפירות.
בהצלחה.
מקורות:
הפירות שייכים לבעל האילן – ראה שו"ע חו"מ סימן קסז סעיף ב.
נזק של אילן שפולש לשכן נחשב לנזק הבא מאיליו, ולכן לא יכול השכן למנוע אותו שלא ליטוע עץ ברשותו – ראה שו"ע סימן קנה סעיף לב.
אמנם יכול בעל החצר לחתוך את הענפים שפולשים לתוך רשותו – ראה שם סעיף ל.
פירות שכבר גדלו חייב השכן להחזירם לבעלים – כדין כל השבת אבדה שחייב להחזיר את הממון לבעליו.
