לתרומות לחץ כאן

גזל בחניה של בית כנסת

שאלה:

בס"ד, שאלה מעניינת , יש מקום חנייה משותף לכמה בתי כנסיות, והבעיה שחונים שם גם אנשים שבאים מארץ ישראל לשם איסוף כספים.. ואותו מקום הוא בעצם חמש טורים, שכל תור יש מקום לשני רכבים. הבעיה היא שחוסמים אחד את השני, ואז אתה יכול להתקע (ממש למעלה משעה) לחפש את אותו אדם החונה מקדימה וחוסם לך את היציאה. והשאלה, ישנם רבים שמחנים ותופסים שתי חניות בעקבות העניין, ועושים זאת שנים, (מה שנקרא "מנהג המקום"). ובצדק, מפני שהחונים מקדימה לא משאירים פתק או כלום ממש חושבים על עצמם . אפילו אנשים חשובים, פעמים שמגיעים לשם תופסים שתי חניות. והשאלה: א. האם אלה שתופסים שתי חניות עוברים בגזל? והאם לעצם זה שאין שום שלט המבקש כיצד להתנהג בחניון או אדם המשגיח יש חלק בעניין שלא יחשב גזל, או "מנהג המקום" שרבים עושים כך. האם זה עדיין זה גזל? ב. כאשר האדם החונה במקומו וחוסמים אותו, האם זה שחוסם אותו (לאחר חיפושים רבים אחריו – פעמים קרוב לשעה) האם עצם זה שלא השאיר פתק או …. נחשב שהוא גזלן גם כן , שהרי גוזל את הזמן של חברו שחסם? שלא נדבר על ההקפדה של זה שנחסם, בצער שנגרם לו, שפעמים מגיע ל"קללות". ג. לעניות דעתי, מכיוון שיש פה "מנהג מקום" שאיש הישר בעיניו יעשה, ואין שלט המורה כיצד יש לנהוג, וראיה שפעמים רבנים חונים וחוסמים שתי חניות, ועוד שלא טרחו לשים שומר שיסדיר את הבעיה כפי שיש בחניון צפוף, לעניות דעתי כנראה שאין פה גזל אם לוקח שתי חניות. אולם אין לי מקור לעניין. אשמח לתשובת הרב, ואם יש מקור לעניין אשמח יותר

תשובה:

שלום וברכה,

שימוש לא הוגן בשטח ציבורי לא נחשב לאיסור גזל גזל אלא חוסר היגנות. גזל זה לקיחת דבר של אחר. כאן אין כאן לקיחה של אדם אחר אלא שימוש לא הוגן. כמו שיש לו זכות להביא שתי רכבים ולחנות, כמו כן יש לו זכות לתפוס שתי חניות. אבל אין זו דרך ישרה וראויה.

אנשים שחוסמים את החנייה ומעכבים אחרים לצאת ומשהים אותם לשעה או שעתיים, עוברים באיסור של 'לא תונו' – כל צער שגורמים לאחרים נחשב לאיסור לא תונו. ועל איסור זה לא מועיל ההיתר של 'מנהג המקום' אין מנהג שיוכל לצער אחרים ולעכב אותם זמן רב.

במה שסיפרת שאדם שנוהג כראוי ותופס מקום חנייה אחת יש לו סיכוי גדול שיתקע זמן רב ולא יוכל לצאת, ואין אדם שמסדיר את החנייה, במקרה כזה מותר לכתחילה לחנות ולתפוס שתי מקומות. והטעם לכך שמותר לו לאדם לעשות דין לעצמו ולהכות את חברו שלא יזיקו אותו, ולכן בודאי שמותר לתפוס שתי מקומות חנייה, למרות שאין זה שימוש הוגן. אך זכותו להתנהג כך כדי שלא יצטרך להיות הצדיק שסובל ויצערו אותו בהמתנת זמן רב. ואם להכות כדי שלא יגזלו אותו מותר, כל שכן שיהיה מותר לנהוג בחוסר הוגנות כדי שלא יגזלו את זמנו.

המשנה אומרת: במקום שאין איש השתדל להיות איש. ולכן כדאי שאתה תפעל ותפעיל את הגורמים שיעמידו שלטים שיעשו סדר בחניה, ובכך יוכלו כולם לנהוג כדין.

בהצלחה.

מקורות:

על מה שכתבת בשאלה שאנשים מעכבים וגוזלים את זמנם יש להדגיש כי המושג 'גזל זמן' וכן 'גזל שינה' הוא מושג שהשתרש בציבור ואין לו בסיס בהלכה. אין גזל של זמן ולא גזל של שינה. גזל שייך בדבר ממוני בלבד. המפריע את שינתו של חברו, או שגוזל לו את זמנו עובר באיסור של "לא תונו" שמצער את חברו.

לגבי הדין שעביד איניש דינא לנפשיה – ראה שולחן ערוך חושן משפט הלכות דיינים סימן ד סעיף א:
יכול אדם לעשות דין לעצמו; אם רואה שלו ביד אחר שגזלו, יכול לקחתו מידו; ואם האחר עומד כנגדו, יכול להכותו עד שיניחנו, אם לא יוכל להציל בענין אחר) (טור), אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין עד שיעמידנו בדין, והוא שיוכל לברר ששלו הוא נוטל בדין; מ"מ אין לו רשות למשכנו בחובו. הגה: מטעם שיתבאר לקמן סימן צ"ז סעיף ו'. וי"א דווקא בחובו ממש, אבל אם חייב לו בלא הלוואה, או שאין צריך למשכנו כי הוא כבר אצלו בפקדון או מצאו ביד אחר, מותר לתפסו (ריב"ש סי' שצו).

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. ישר כח גדול! מחילה אם אפשר לשאול עוד כמה שאלות לביאור העניין.

    אין גזל שינה, מובן.
    לעניין שהגמרא אומרת
    חולין צד. אסור לגנוב דעת הבריות אפילו דעתו של עובד כוכבים.
    האם גניבה – (שלא כגזל) יש אפילו בדעת או זמן וכו.?

    ב.
    לעניין זכויות יוצרים . גם פה אין גזל ומדוע כולם מחשיבים שאסור להעתיק ? הרי שאין פה חפץ?

    אבקש מהרב בבקשה מקור מדויק בשו״ע ל:

    א. אין גזל אלא בחפץ _______________
    ב. היכן בשו״ע כתב ״לא תונו״ ואולי כלל שם כדברי הרב שזה אי הגינות ולא גזל?______
    ג. מה הדין של לגנוב דעת הבריות האם זה נחשב גניבה ממש או שזה גם עובר בלא תונו, ואם כן מה העניין בגוי ?_________

    תודה רבה רבה רבה

  2. ועוד שאלה אחרונה למקור :
    שהרב אמר שכאשר חושש שיחסמו אותו. ובכך יעקבו אותו… הרב אמר שיכול למנוע זאת ויכול להחנות בשתיים… היכן המקור המדוייק לזה בשוע. _________
    שוב תודה

  3. א. גנבת דעת פירושו שגונב דעתו – שהלה מחזיק לו טובה בחינם. וזה נחשב שגוזל את דעתו. אבל להעיר משינה לא לקח ממנו אלא הפריע לו את מנוחתו.
    ב. זכויות יוצרים אנו סוברים שזה דבר שנסחר בשוק, וא"כ הקניין רוחני הוא כדבר ממשי אוסור לקחת ממנו.
    ג. בספר משפטי ממון (הישר והטוב) מובא כן כמדומני בשם הרב זלמן נחמיה גולדברג שאין זה גזל אלא לא תונו. והסברה פשוטה שמצער אותו שמעיר אותו.
    ד. גנבת דעת זה איסור של גזל ואסור גם בגוי.

  4. ציינתי לך בתשובה שלא גרע מעביד איניש דינא לנפשיה שכמו שמותר להכות כדי להציל את עצמו, כמו כן מותר להתנהג בצורה לא הוגנת כדי שלא יפריעו ללו ויעכבו אותו הרבה זמן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל