דבר חריף אינו בן יומו לענין חמץ שהתבטל קודם פסח

שאלה:

שלום, הרב עובדיה מתיר תבשיל חלבי חריף שהתבשל בכלי בן לא בן יומו. האם ניתן מכאן להסיק לשיטתו שגם אם בישל תבשיל חריף בכלי חמץ שאינו בן יומו (קודם הפסח כשהחמץ עדיין היתר) שהתבשיל יהיה מותר?

תשובה:

שלום וברכה

הגר"ע יוסף נקט להקל גם בדבר חריך באינו בן יומו שהתבטל קודם הפסח. כידוע, רוב הפוסקים חלקו עליו וסברו שאף לדעת השו"ע קיימת חומרת דבר חריף באינו בן יומו וכבר הארכנו בזה פעמים רבות כאן באתר.

מקורות:

שו"ת יביע אומר חלק י – אורח חיים סימן לה:

ב) (בעמוד ה) בוסר. מרן בש"ע (סי' תמז ס"ז) כתב וז"ל: "בוסר שדכין קודם פסח במדוכות המחומצות מותר לאוכלו בפסח". ומקורו מהסמ"ק שנתן טעם לזה משום דהוי צונן ואין לו כח להפליט, ואפילו אם יפליט, משהו בעלמא הוא, וכבר נתבטל קודם פסח. וכתב הט"ז (ס"ק יג) דאע"ג דאיכא דוחקא דמדוכה והבוסר שיש בו קיוהא הוא דבר חריף, מ"מ אין כאן אלא פליטת משהו, וכבר נתבטל. ע"ש. והמג"א (ס"ק לג) כתב דבוסר לא הוי דבר חריף. וצ"ע. וכן כתב החק יעקב (ס"ק לט) דבוסר לא חשיב דבר חריף, ואינו פולט בצונן. ע"ש. והגר"י טייב בחקת הפסח (ס"ק כב) סייעו מדברי האיסור והיתר (כלל יב דין ו). ע"ש. ובאמת שאפילו אם תמצא לומר שלא יצא הדבר מידי ספק, דשמא הבוסר הוי דבר חריף, מרן לטעמיה שפסק ביו"ד (סי' צו ס"א) בסתם, דדוקא כשהוא ודאי בן יומו, חיישינן לדבר חריף, משא"כ בשאינו בן יומו. וכן פסק שם (סי' צו סעיף ג). וכן דעת הרשב"א בתשובה (סי' תצז), שלא אמרו דחורפיה משוי לשבח, אלא בחלתית ולא בשאר דברים החריפים. וקי"ל סתם כלים אינם בני יומן. וכל שכן דאיכא נמי טעמא דנ"ט בר נ"ט דהיתרא, כיון דהוי קודם פסח, והו"ל ספק ספיקא להיתרא, שמא אינו דבר חריף, והו"ל צונן בצונן דלא בלע, ואת"ל שהוא דבר חריף, שמא אין הכלי בן יומו, ואת"ל בן יומו שמא חשיב נ"ט בר נ"ט דהיתרא. וכמ"ש כיו"ב המהרימ"ט ח"ב (או"ח סי' א) בהיתר המרקחות. ע"ש. ולפמש"כ בחזון עובדיה (עמוד ע והלאה), דחמץ היתרא בלע מקרי, אתי שפיר להקל גם לפי מה שהעלה בזבחי צדק (סי' צו ס"ק ח). ולפי מ"ש הכרתי ופלתי (סי' קג), דהא דדבר חריף משוי ליה לשבח הוא רק מדרבנן, וכ"כ הגר"י טייב בערך השלחן (סי' צו סק"ד), הו"ל פלוגתא בדרבנן ולקולא. הילכך אף שהפרי חדש (סי' תמז ס"ז) חולק על מרן בדין הבוסר, ואוסר לאוכלו בפסח, ואזיל לשטת היש אומרים ביו"ד (סי' צו ס"א), שדבר חריף משוי לשבח גם בשאינו בן יומו, אבל אנן קי"ל דסתם וי"א הלכה כסתם. וכמו שכתב מרן החיד"א בשיורי ברכה א"ח (סי' סב סק"ב), בשם גדולי האחרונים, שמרן עצמו אמר כן. הילכך העיקר כמו שפסק מרן, וכל שכן בנ"ד שיש ס"ס לקולא. וכן העלה בספר בן אברהם אבוקרא (דף לד ע"ד ודף לה סע"ב). ע"ש. וכן עיקר. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל