לתרומות לחץ כאן

שמא ושמא לגבי פירעון חוב ישן

שאלה:

שלום רב בשנת 2015 הייתי בכמה מפגשים עם תזונאית. כאשר כל מפגש עלה 500 ש"ח. כעבור 4 שנים אני מקבל טלפון מבנה של התזונאית שעבר על התיקיות של הלקוחות של אמו (במצוותה) וראה שרשום שם שלא שלימתי על הפגישה השלישית (מתוך 4 פגישות)הבן אמר לי שבאותם הימים כך האמא הייתה רושמת מי חייב לה דהיינו בתוך הפרופיל האישי של הלקוח. האמא אומרת שכפי מה שהיא יודעת קרוב לוודאי שאני לא שילמתי מכיוון שמסתבר שאם כן,היא הייתה מוחקת את החוב, למרות שגם היא מודה שזה לא ב100 אחוז. במציאות היום-לא אני ולא היא זוכרים ששילמתי מכיוון שעבר זמן רב. הייתי משלם את הכסף כדיי לצאת ידי שמים מה שנראה לי שנכון לעשות בהשקפה ראשונה, אלא שקים לי בעצמי שמאז עמדי על דעתי לפני 20 שנה בערך מעולם לא הייתי חייב לבן אדם סכום כזה ולא קרוב לסכום כזה ולא שילמתי לו בזמן וגם אם התקשתי לשלם, תמיד הייתי מקיים ויוצר קשר עם המלווה ומקבל הארכה בשלום וברצון וכו..ויותר מזה-אני תמיד חושב על החובות שלי יותר ממה שהמלווה חושב עליהם ואני מקדים ליצור קשר עם הלווים לפני הפירעון ומזכיר להם שלא שכחתי אותם ושאשלם להם בזמן הפירעון ובדך כלל אני משלם תכף כשזה מזדמן לי ואפילו לפני הפירעון מכיוון שכל חוב הוא משא נפשי שכבד עלי מאוד! ולכן תימה גדולה בעיני שאני אשכח לשלם למטפל שטיפל בי ועשה לי עוד טובה בכך שהוא נתן לי הרחבה בעניין התשלום ועוד מדובר בסכום גדול של 500 ש"ח. כפי היכרותי עם עצמי גם אם מיומן החובות הכתוב שלי זה היה נשמט,מהראש והלב אין מצב שזה היה נשמט. אבל בכל זאת אני מסתפק אם זה נקרא טענת ברי מכיוון שאני לא זוכר בוודאות את רגע התשלום ושגיאות מי יבין וכו… אשמח לקבל תשובה מה עליי לעשות?

תשובה:

שלום וברכה,

אין עליך חובת תשלומים – לא בידי אדם ולא בידי שמים.

בהצלחה.

מקורות:

א. התומים סימן עה ס"ק כב מחדש שספק בפירעון בהלוואה נחשב איני יודע אם פרעתיך, דין זה דוקא בהלוואה, אבל במקח אם יש ספק בתשלום נחשב לאיי יודע אם נתחייבתי. וטעמו עימו שהמקח הסתיים זה נתן חפץ וזה נתן מעות, ולא היה כאן שעת חיוב, ואם אח"כ נוצר ספק, נחשב שא"י אם נתחייבתי. ולפ"ז גם בפציינט שאמור לשלם למטפל בסוף הטיפול, אין כאן חיוב, ואם אח"כ התעורר ספק נחשב לא"י א"נ.

ב. גם אם נתווכח ונאמר שבמקרה הנ"ל נחשב א"י א"פ, הרי שדעת המשנה למלך (הלכות שאלה פ"ד ה"א) וכן הסכים עימו התומים (שם) והנתיבות (סימן עה ס"ק ה) שאם לא הוה ליה למידע פטור, גם אם התובע בריא. וביאר הנתיבות שרק אם הספק נעשה בגלל פשיעתו, אבל אם הספק אינו מחמת פשיעתו – פטור. ומסתבר שתביעה שתובעים אחר כמה שנים, ויש ספק האם פרע, הלקוח לא אמור לזכות זאת, ודינו שווה ללא הו"ל למיד שפטור. וכ"ש כאן שגם התובע טוען שמא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל