שאלה:
האם יש מקום להשכין שלום בית בין בני זוג שלא שומרים טהרת-המשפחה? או שעדיף לתת להם להתגרש שלא יכשלו באיסורי כרת?
תשובה:
שלום רב,
אכן יש פוסקים שכתבו כך שמאחר שיעברו על איסור נדה אסור לנו להכשיל אותם. ראה בתשובות והנהגות ח"ב סי' תרסד: "לכאורה היה נראה שאסור לעשות שלום ביניהם, שאדרבה היום שהם במצב של ריב לא יעברו על איסור נדה, ואם יעשה שלום ויקרבם זה לזה ממילא יעברו באיסור נדה, וכבר דרשו חז"ל לא תנאף לא תנאיף והיינו שהמביא לזנות גם עובר באיסור חמור, וקבלה בידינו שהמזווג זיווגים כאלו שלא ישמרו דיני אישות בטהרה יכול להזיק לו ח"ו אם כן מה לו להתערב בריב של חפשיים". וכך כתב בח"א סי' תעו שיש בזה משום לא תנאף לא תאניף לא לסייע לאחרים, ולכן נמנע למעשות שלום בית לכאלה. וראה עוד בחלקת יעקב אבה"ע סימן עח שכתב בסוגריים: "ודרך אגב ראיתי כתוב בשם החפץ חיים דאסור לשדך לזוג אם ידוע שלא יהיו נזהרין בנדה וטהרת משפחה משום דלא תנאיף הנ"ל דנדה בכלל עריות – ולא ראיתי נזהרין בזה".
וכי חילוני שלא נשוי שומר עצמו בקדושה וטהרה?
לכאורה עדיף שיהיה רק איסור נידה ולא גם פריצות והפקר ואשת איש
למעשה זו שאלה עדינה ומורכבת ולא חד משמעית ולא ניתן לעסוק בה כך גורף.
השאר תגובה