לתרומות לחץ כאן

סיבה רעיונית להריון בלחץ והיתר למניעת הריון

שאלה:

שלום, אולי זה המקום בו אוכל למצוא מענה לשאלה שמציקה לי כבר כמה זמן.. אני מרגישה שאני מוכנה כבר נפשית ומאוד רוצה גם בן זוג לחתונה, אבל מצד שני אני לא מרגישה מוכנה לילד, שהוא הופך להיות מרכז עולמך מהשניה שהוא נולד ומעבר לזה אני חושבת שזה לא הגיוני ישר להתחתן ולהביא ילדים, לפני שמתחתנים אי אפשר לעשות כמעט כלום ביחד ואז בשניה שמתחתנים ישר ילדים?! מה עם שניה לעצור, לנשום, לבנות את הזוגיות כמו שצריך, לייצר בסיס איתן למשפחה (גם לסיים לימודים) וכאלה? למה לעשות את זה במירוץ? אני מאוד רוצה ילדים אבל אני ממש לא מתכוונת לעשות אותם ישר אחרי שאני מתחתנת, אני רוצה גם שהזוגיות תהיה מרכז עולמי לכמה זמן לפני משפחה וחושבת גם שזה מאוד לגיטימי. אני מאוד אוהבת ומחוברת לה', זכיתי גם להתחזק מאוד ואני חושבת שהתורה היא דבר מופלא ואני מאוד רוצה ללכת בדרכיה ולכן הקטע הזה מכניס אותי למצב לא פשוט, שמצד אחד אני מאוד לא רוצה לעבור עבירות או לבטל מצוות ומצד שני אני מאוד לא רוצה להביא ילדים בשנה- שנתיים (ואולי אפילו 3) הראשונות לנישואיי. מה ניתן לעשות?

תשובה:

שלום רב,

למעשה, את צריכה לשים לב, האישה אינה מצווה על פריה ורביה. אם אינה רוצה להתחתן או להביא ילדים אינה חייבת. לכן ודאי שכאשר את מתסכלת על עצמך, על החיובים שלך, הדעה שאת מציגה כאן היא סבירה ולגיטימית לגמרי.

אלא שהאיש מצווה בפריה ורביה, והוא מחוייב להתחתן ומחוייב להביא ילדים (בן ובת – פריה ורביה). אז אם את אומרת לו מראש שאת רוצה שנתיים שקט כפי שאת מתארת כאן, הבחור צריך לעשות את החישובים שלו, האם נראה לושהוא יוכל למצוא אישה אחרת ולהביא ילדים מוקדם יותר או לא, כי אם הסבירות היא שהתשובה היא חיובית, הוא יהיה מחוייב לחפש אישה שמוכנה לילדים באופן מייד. רק אם כאשר הוא בוחן את המכלול הוא לא רואה את המצב הזה מתקיים אצלו כ"כ מהר, יהיה מותר לו להתחתן גם איתך – עם התנאים שלך.

אבל זה ברור שכאשר את מציבה את התנאי הזה מראש, אינו יכול לכפות אותך אחרת, למרות שעל פי דין האישה משועבדת לבעל לילדים, משום ששיעבוד זה הוא מכורך הנישואין עצמם שסתם אישה ודאי משתעבדת לילדים כפי שהבעל מחוייב, אבל כאשר היא אומרת מראש, אינה משועבדת אלא למה שהתחייבה. 

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. שלום לשואלת השאלה,
    קטונתי לענות כשיש כאן מענה מפוסקי הוראה אבל אם במחילה מכבודם
    יורשה לי להוסיף-
    קודם כל, אני מאוד מבינה את הרגשתך וגישתך נראת לי טבעית והגיונית.
    את מעוניינת לבנות את הבסיס של הנישואים, את הקשר עם בעלך
    לפני הרחבת המשפחה. הקשר עם הבעל הוא אכן הבסיס והמתווה לכל
    חיי המשפחה.
    יתר על כן, התורה מצווה את הבעל להיות בביתו בשנה הראשונה לנישואים ולא לצאת למלחמה, "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו" (ספר דברים, פרק כד) . השנה הראשונה של הנישואים היא השנה הכי קריטית ויסודית לכל חיי הנישואים.

    עם זאת, בורא עולם שציווה את הגבר לשמח את אשתו בשנה הראשונה לנישואים ביתר שאת, מצווה אותו גם להביא ילדים לעולם.
    זכרי שגם אם ונכנסים להריון ישר אחר החתונה ישנם תשעה חודשים
    עד שהילד בא לעולם.
    בנוסף, יש אכן כאלה שנכנסים להריון כבר בתחילת הנישואים ויש כאלה שלוקח להם מעל חצי שנה עד שהם נפקדים. או הרבה יותר.

    אני מאמינה בלב שלם שה' שיודע מה מצבו של כל זוג וזוג מחליט
    מהו העיתוי המתאים עבורם ביותר להביא ילדים לעולם.
    בורא עולם יחליט באיזה יום ותאריך מדויק את ובעלך תזכו להיפקד
    כך שזה יתאים לכם בצורה הכי טובה. לא יום אחד לפני ולא יום אחד אחרי. זהו חלק מהביטחון בה'- לדעת שבורא עולם משגיח ומנהל את העולם והוא המחליט הבלעדי על חיי והוא גם זה שיחליט מתי אפקד
    והחלטתו היא המיטבית לי ביותר, גם אם השכל וההגיון שלי מנווט לכיוון אחר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל