שאלה:
בסד שלום לצערי אשתי בשבוע התשיעי להריונה ירד דם ובבית חולים אמרו שאין דופק וביום שני עושים גרידה מה אנו אמור הלכתית לעשות אם העובר ? האם להשאיר בהית החולים? ואם קורה באופן טבעי בבית מה עושים אם הנפל ? ואם אשתי מבחינת טהרת המשפחה מה עושים? תודה .
תשובה:
שלום רב,
עובר שנולד שלם לגמרי, החל משלושה חודשים עפ”י ההלכה יש לקוברו. למעשה, בית החולים מטפלים בזה. יש להם הסכמים עם בתי קברות מסויימים שם הם קוברים את הנפלים. לאחרונה נודע לי שיש אנשים שלקחו על עצמם לטפל בזה כדי שבכל המקומות תהיה קבורה מכובדת לנפלים.
עובר קטן כל כך לא צריך לקבור. שבוע תשיעי זה בעצם שבוע שביעי בסך הכל מההריון.
לגבי טהרת המשפחה, בלאו הכי לא תתאפשר טבילה עד שבועיים מההפלה מבחינת הדימום, כך שפשוט יש להתייחס באופן רגיל כמו כל נידה.
בשורות טובות, ושתזכו לזרע בר קיימא!
מקורות:
כידוע נחלקו הפוסקים האם יש חיוב קבורה בנפל או לא. דעת המג”א (תקכו ס”ק ג’) שיש חיוב קבורה גם בנפלים. וכן כתבו חת”ס או”ח קמד, שו”ת אבני נזר יו”ד תע”ב, אבני צדק יו”ד קמה, שו”ת מנחת אלעזר ח”א סי’ נב שהאריך בזה. ויש שחולקים וסוברים שאין חיוב קבורה בנפלים, ראה שו”ת בנין ציון קי”ג, ור’ יונתן אייבשיץ בספרו בינה לעיתים על הרמב”ם (הלכות יו”ט פ”ב ה”ג). אולם הלכה למעשה המנהג הוא לקרוב עוברים.
אכן בשו”ת שואל ומשיב (הובא במשמרת שלום אבלות אות קיג) ציין דוקא אם נולד בחודש החמישי כשהוא שלם באבריו. ובשו”ת מהרש”ם ח”ד סי’ קמו ציין כבר על חודש רביעי. אני לא בטוח שהזמנים הללו הם בדוקא, העיקר שיש ראשו ורובו כלומר יש צורה של עובר, אז הוא חייב בקבורה. ראה באבני נזר שם שהביא מהב”י בשם הרמב”ן בסי’ שעד כי מדינא קבורה הוא בראשו ורובו.
מקורות:
