לתרומות לחץ כאן

האם יש צורך לתבוע בדין תורה אדם שכבר סירב להתדיין בדין תורה ?

שאלה:

תבעתי קבלן בדין תורה על איחור במסירת הדירה והוא הודיע לבית הדין בו תבעתי אותו שהוא מסכים להתדיין בפני בית משפט בלבד ולפיכך קיבלתי היתר לתבוע אותו בבית משפט. האם אוכל לתבוע אותו גם בנושאים נוספים כמו ליקויי בנייה וחוסרים שהתגלו במפרט הדירה בבית משפט או שעליי לתבוע בנושאים האלה שוב בבית משפט. למותר לציין שהקבלן חילוני והסירוב שלו להתדיין בדין תורה היה צפוי מראש.

תשובה:

שלום וברכה,

הקבלן שסירב לדון בבית דין, מותר לך לפנות לבית משפט ולתבוע על כל העסקה שהייתה ביניכם – איחור במסירת הדירה, לקויי בנייה, ועוד. כל התביעה סביב עסקה זו נחשב לדבר אחד. אין סיבה שכל פרט תצטרך לדרוש היתר מבית דין. ההיתר הראשון חל על כל העסקה ביניכם.

בנוסף, כאשר מדובר באדם חילנו שאין סיכוי שיבוא לדין תורה מותר לפנות לערכאות מיד, ואין צורך לתובעו בבית דין רבני. כמבואר בכסף קודשים סימן כו. אמנם למעשה לא מקילים מהר לתבוע חילוני בבית משפט, מאחר ויש מקרים שגם חילונים מסכימים ובאים לבית דין. אבל אם מדובר בחברה בבעלות חילוניים, או באדם שמופקע לגמרי ואין סיכוי שיגיע לבית דין רבני, מותר לפנות לבית משפט מיד, ואין צריך לפנות לבית דין תחילה.

אתה שואל מחו"ל ושם הגישה לבית דין כרוכה בקושי נוסף, ומסתבר יותר שהנתבע לא יסכים להגיע לבית דין, לכן מותר לך להמשיך ולהתדיין בבית משפט.

בהצלחה.

מקורות:

בית יוסף חושן משפט סימן כו
ואם היה בעל דינו אלם ואינו יכול להוציא ממנו בדייני ישראל יתבענו תחלה בדייני ישראל ואם אינו רוצה לבא נוטל רשות מבית דין ומציל את שלו מבעל דינו בדייני גוים. בסוף פרק החובל (ב"ק צב:) אמרינן אמר ליה רבא לרבה בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי קרית חברך ולא ענך רמי גודא רבה שדי עלויה אמר ליה יען טהרתיך ולא טהרת מטומאתך לא תטהרי עוד (יחזקאל כד יג). וכתב הרא"ש על זה (שם סי' יז) [מכאן] פסק רב פלטוי ז"ל ראובן שיש לו תביעה על שמעון ומסרב לבא עמו לבית דין שרשאי להביאו לערכאות של גוים כדי להוציא את שלו מתחת ידו. ועיין במהרי"ק סימן קנ"ד. וזה לשון ספר התרומות בשער ס"ב (ח"א סי' ג) והא דאמרינן דאין המלוה רשאי לכוף בפני גוים דוקא דליתיה אלם ורוצה לקבל דינו לפי מה שידונו עליו דייני ישראל ואפילו אם היה אלם ולא רצה לבא לבית דין אסור להביאו לדייני גוים אלא לאחר סירובו בית דין של ישראל כותבין אדרכתא על נכסיו ואם הוצרך לכך יבא לפני גוים והם מכריחין אותו למה שדנו לו דייני ישראל דכי האי גוונא ליכא משום לפניהם ולא לפני גוים כדאמרינן (גיטין פח:) בעישוי דגט אבל אם היה אנס או אלם ובית דין של ישראל מתייראים ממנו מלכתוב עליו אדרכתא זה בכלל רשעי ישראל הוא ומתרעם ממנו ואינו חושש וכן פסק הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות סנהדרין (שם) וז"ל היתה יד גוים תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להוציא ממנו בדיני ישראל יתבענו לדיני ישראל תחלה ואם לא רצה לבא נוטל רשות מבית דין ומציל מבעל דינו עכ"ל. וז"ל רבינו שרירא גאון במה שכתב בזה מי שחייבוהו בחוב או פקדון ואינם יכולים להוציא ממנו ויש ביניהם מקום בי דואר של גוים שאינו לוקח שוחד ומקבל עדות מישראל על חבירו יש רשות לזקנים ותלמידים שילכו לפני השופט ויעידו שזה חייב לזה ומצוה לעשות כן דאפילו נגזל גוי וגזלן ישראל עדים מעידים אצל השופט שאינו חומס ושופטו כדאמרינן (בבא קמא קיג:) מכריז רבא האי בר ישראל דידע סהדותא וכו' וכל המורד בדין מתרים בו תחלה התראה מפורסמת ואם אינו מקבל מעידין עליו וגובין ממנו בדיני גוים. ומנהג שלנו לעכב שלשה פעמים בבית הכנסת ואחר כך מתירין לו עכ"ל: כתב המרדכי בפרק מרובה (ב"ק סי' עד) מצאתי בספר הר"מ (שו"ת ד' ברלין סי' תתקעח) דאין מותר להכריח בידי גוים אלא אם כן יתירו לו בית דין או ראשי הקהל וכן כתב המיימוני בסוף הלכות סנהדרין: וכתב עוד בעל התרומות בשער הנזכר (ח"א סי' ה – ו) אפילו דיני חבלות שאינם מסורים לנו בזמן הזה (עי' לעיל סי' א ס"ד) אסור למסור בידי גוים ומכל מקום אף על פי שאין דנין דיני קנסות בבבל יש לדיינים לענוש ולקנוס האדם כפי צורך שעתם ולנדותם אם שנו ושלשו עכ"ל

וכן פסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן כו סעיף ב: היתה יד עובדי כוכבים תקיפה, ובעל דינו אלם, ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל, יתבענו לדייני ישראל תחלה; אם לא רצה לבא, נוטל רשות מבית דין ומציל בדייני עובד כוכבים מיד בעל דינו. הגה: ויש רשות לבית דין לילך לפני עובדי כוכבים  ולהעיד שזה חייב לזה (בה"ת בשם ר' שרירא).  וכל זה דווקא כשאינו רוצה להיות ציית דין, אבל בלאו הכי אסור לבית דין להרשות לדון לפני עובדי כוכבים (מהרי"ק שורש א').

במקרה שלך, כבר קיבלת היתר מבית דין, ואין צריך להיתר נוסף. כמו כן אם ידוע ודאי שלא יגיע כתב בכסף קודשים שאין צורך לתובעו בבית דין תחילה.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל