לתרומות לחץ כאן

האם עלי לחשוש שמא הקידושין שלי הם קידושי טעות?

שאלה:

שלום נתעוררו שאלה לגבי מקח טעות בקדושין מיד לפני החתונה התחלתי אם חרדות ocd וכו' ולפני השידוך הם שאלו אם אני חולה במשהו ואמרנו שלא האם זה נקרא מקח טעות שאני צריך לחזור ולקדש או לא וכל הדינים השייכים בזה

תשובה:

שלום רב,

כל מום או מחלה שהתרחשה לאחר הקידושין, אין זה קשור כלל לחלות הקידושין או לסוגיית מקח טעות. (אלא אם כן, הקידושין היו בתנאי, וזה אף פעם לא קורה). לכן, אם המחלה שאתה מדבר עליה כאן התחילה לאחר הקידושין כפי שציינת זה לא קשור לסוגיית מקח טעות.

לעצם שאלתך , במידה שיש מקח טעות האם אתה צריך לחזור ולקדש (במידה שהאישה מוחלת ומוותרת על הסיבה לטעות) התשובה היא: לא. אין צורך לחזור ולקדש. ועל נקודה זו אוכל להרחיב כאן: 

הדין ברור כי כאשר נמצא מומים באישה, הרי זה ספק קידושין. כפי שפסק השו"ע (אבה"ע סי' לט סעי' ה'). אמנם מקור הגמ' הוא בכתובות עג,ב שם נחלקו רבה ורב חסדא ורבא, האם צריכה גט מספק (שמא איש זה הוא מהמקפידים, עי' רש"י), ולדעת רבא צריכה גט מדבריהם, כלומר, מדאורייתא אין כאן קידושין, אלא שלא יאמרו אשה יוצאת בלי גט הצריכו חכמים גט. זאת אומרת שלדעת רבא, הקידושין בטלים לגמרי, ורק מדרבנן היא צריכה גט. ועי' שם בב"ח שלדעתו פסק המחבר ספק קידושין לא בגלל שהוא פסק שצריכה גט מספק, אלא שנסתפק כמי ההלכה אם כרבה ורב חסדא או כרבא, ועי' עוד בבית הלוי (ח"ג סי' ד') מה שביאר בשיטת הרי"ף.

עכ"פ אפילו אם כדבריהם שנמצאו מומין באשה בטלו הקידושין, כתבו שם החלקת מחוקק והב"ש, כי אם הוא שתק על המום הרי שהוא מחל, ומועיל המחילה ואין צריך שוב לקדשה. אלא שבטעם הדין איך מועיל מחילה אם כבר בטלו הקידושין, יש אריכות רבה, (אם תרצה תוכל לעיין כאן וכאן ובעמוד 3 שם, שהרחבתי בענין זה).

לדעת המחנה אפרים (אונאה סי' יב) שביאר הטעם "איברא שהכי הוא דהתם ליכא למימר כיון שאיתרצאי השתא חל מעיקרא, דמה שהתרצה השתא הוא משום דהוקר אבל אם לא הוקר לא היה מתרצה, משא"כ היכא דלא הוקר דכל היכא דנתרצה השתא איגלאי מילתא למפרע דהיה מרוצה". כלומר, לדעתו אכן אם אתה יודע בודאות שלא היית מסכים לנישואין אלו, וכל הסיבה שאתה ממשיך היום זה לא מחמת שאינך מהמקפידים אלא מחמת הילדים שנולדו אח"כ… א"כ (אמנם יש לדון על עיקר הנאמנות אם יש לך, אבל בינך לבין עצמך אתה צריך לקדשה שנית). ועי' עוד פסקי הלכות יד דוד להגאון רבי דוד פרידמן מקרלין זצ"ל הלכות אישות ח"א פ"ד הלכה י' עיי"ש שהאריך בזה באות שעא, עמוד 370] שכתב ממש כדברי המחנה אפרים.

אכן בפני יהושע שם עג,א כתב כי אע"פ שהספק הוא האם הוא מהמקפידים על מום זה או לא, אינו נאמן לומר אני מהמקפידים, משום שהיום הוא אומר כך, ויתכן שבזמן אמת דעתו היתה שונה, ואין הוא מודע לכך. וראה עוד במקנה שם (סי' לט ס"ק יג) שג"כ עשכתב משמע דאין חילוק בין אם הוא לפנינו ואומר שמקפיד בין שאינו לפנינו כגון שמת ואח"כ נמצא הסימפון, לעולם הוי ספק".

יתרה מזו, כאן אתה אומר בפירוש, כי בזמן הקידושין שזה הזמן הקובע, גם אם היית מודע למום לא היית מבטל את השידוך, וזה לא חשוב כעת מה הסיבה האם מחמת הבושה וכד' או לא, סוף סוף בזמן הקידושין גם אם היית יודע עם המום היית מקדש.

בנוסף, לדעת האגרות משה (ח"ד סי' יג) "ומוכרחין לומר דלהתגרש בשביל זה כשטוב לה אצלו והוא אנוס משום שא"א לו להוליד, לא מצוי כל כך שתצער לבעלה לילך ממנו כדכתבתי, אבל להינשא לבעל עקר מתחלה הוא חסרון גדול ולא ירצו להנשא לו הנשים שראויות להוליד בנים". כלומר, לדעתו גם אם המחילה היא מחמת סיבה שנולדה לאחר הקידושין (כמו במקרה שלך), היא נחשבת למחילה ואין כאן קידושי טעות.

 

 

מקורות:

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל