שאלה:
אשה שנשאת לאיש שאופן דיבורו עם אשתו [ועם כל אחד] הוא תמיד עם עקיצות והאופן סרקסטי. במשך הזמן, האשה הגיע למצב, שהיא אינה מסוגלת לקיים יחסים אתו. האם היא חייבת ע"פ הלכה או לא. אינה רוצה להתגרש, כי יש להם כמה ילדים קטנים, ואינה רוצה להרוס את חייהם.
תשובה:
שלום רב,
לפני התשובה ההלכתית. ברור לך שהמצב הקיים הוא בלתי נסבל. אם הגעת למצב שאינך מסוגלת לקיים איתו יחסי אישות, ואין לי כמובן שום דבר נגד. אבל זה לא דבר שאפשר להעביר את המשך החיים כך. חייבים לקבל החלטה כזו או אחרת. המצב הנוכחי ממש לא טוב. אני לא יודע מה מצבו של האיש, האם אנשי מקצוע של שלום בית שיסבירו לו שהמצב גרוע ביותר, זה יעורר אותו אולי, אם עדיין לא ניסת ודאי את חייבת לנסות את האפשרות הזו.
לשאלה ההלכתית: יש מושג של ממורדת מתשמיש שיש לה אמתלה למרידתה ואז אינה נחשבת למורדת. אולם מאידך ודאי שאי אפשר לאחוז בחבל בשני הקצוות. מחד לא להיות משעובדת לבעל (גם אם הטיעון הוא צודק) ומאידך, לאחוז אותו בגרון שלא להתגרש בגלל הילדים. דהיינו אם הוא יחליט שהוא רוצה להתגרש ודאי שעלייך להסכים, כל התנגדות שלך תוך כדי המשך המצב הקיים שאת אינה משועבדת לא, לא תתקבל.
