שאלה:
שלום וברכה אנחנו מפנמה
תכלו בבקשה לכתוב לי במייל עם מקורות על דיני היתר עיסקה
והאם יש תנאי בהיתר עיסקה שמקבל את הכסף יכול להשקיעה את כולו במשו שיחפץ עמו נדל"ן וכדומא או חייב להשאיר 50% מזומן זמין. כדי להחזיר לאדם שנתן לו את הכסף
תשובה:
שלום וברכה,
אני מבין שאתה מעוניין לדעת מהו היתר עסקה.
חל איסור לשלם ריבית עבור חוב מכל סוג שהוא. מהתורה האיסור חל רק במקרה שהחוב הינו חוב של הלוואה ומדרבנן כל חוב אחר אסור. האיסור נאמר כאשר אדם חייב לחברו מעות ומוסיף על התשלום עבור איחור התשלום. אך אם יש פיקדון בידו מותר למקבל הפיקדון לשלם ריבית עבור הפיקדון.
אדם שמקבל הלוואה כדי להתעסק, אסור ללווה לחלוק עם המלווה ברווחים. ואם קיבל מעות פיקדון, הרי המעות שייכים לנותן ולא למקבל, וממילא הרווחים שייכים לנותן המעות, ואין כאן איסור ריבית.
כאשר אדם רוצה להלוות מעות ולקבל רווחים, נותן את המעות בתורת עסקה – חצי מהמעות הינם הלוואה. וחצי פיקדון. ולכן הרווחים שמגיעים מחלק ההלוואה שייכים ללווה. וחצי רווחים שמגיעים מהפיקדון שייכים למלווה.
קיים הבדל עצום אם המעות הינם הלוואה או פיקדון. בהלוואה שקיבל הלווה ונאנסו המעות שלא באשמת הלווה כלל, חייב הלווה לפרוע את ההלוואה. וההפסד על הלווה בלבד. ואילו אם המעות הינם פיקדון, ואירע מקרה של אונס, ההפסד על בעל המעות. ונמצא שהמלווה שנותן את כספו בתורת פיקדון הרי שהרוויח שיוכל לקבל רווחים, אבל מאידך לוקח סיכון על המעות שאם יארע אונס, יאבד את כספו.
והעצה למגן את הקרן, מתנים בהיתר עסקה, שהמקבל המעות לא יוכל להיפטר בשום טענה אלא אם יביא עדים כשרים שהמעות נאנסו, והיות ובדרך כלל לא ימצא עדים, הרי שהקרן של המלווה בטוח יותר.
כמו כן אם לא היו רווחים בעסקה, לא ניתן לתבוע את הלווה ברווחים. והמלווה רוצה להבטיח שיקבל רווחים, מתנה שלא יאמן הלווה לטעון על הרווחים אלא בשבועה, וכדי להיפטר משבועה יצטרך לפרוע מכיסו לפי המפורט בחוזה. ונמצא שגם אם לא היו רווחים יצטרך הלווה לשלם רווחים כדין פדיון שבועה.
לגבי התנאי – הנותן יכול להתנות עם מקבל המעות שישקיע רק בדבר מסויים, אם בנדל"ן או בכל השקעה שרוצה. ויש להתנות זאת בפירוש. במבחינה מציאותית אני לא מבין איך יכריח את המתעסק שישאיר לו כסף זמין, שאם כן בזה לא נותן לו אפשרות להשקיע את הכסף.
בהצלחה.
