שאלה:
שלום. בכתובה ספרדית כתבו בסיכום כך: עולים למאתיים זוז+חמשים ושניים אלף שקלים מטבע ישראלי (520000). הסיכום במספרים בסוגריים סותר את הסכום הכתוב במילים! מה דינה של הכתובה בדיעבד? לכתחילה? ומה היחס לכתיבה במספרים בנוסף לכתיבה במילים בכתובה? בתודה על תשובה מהירה ומנומקת במקורות.
תשובה:
שלום רב,
הכתובה כשרה. אולם לא ניתן לגבות יותר מ52,000 ש"ח.
מקורות:
כתב בשו"ע חו,מ סי' מב סע' ה': "היה כתוב בו למעלה דבר אחד, ולמטה דבר אחר, ואפשר לקיים (שניהם), מקיימים אותם. אבל אם הם סותרים זה את זה, כגון שכתוב למעלה: מנה, ולמטה: מאתים, או איפכא, הולכים אחר התחתון, והוא שלא יהיה בשטה אחרונה, ואין כתוב בשטר: והכל שריר וקיים. הגה: מיהו לאפקועי מבעל השטר למדים ואפילו משיטה אחרונה (נמוקי יוסף פ' גט פשוט בשם ריטב"א והרמ"ה)…ויש מי שאומר שאם למעלה היה פורט והולך, ולמטה כתוב סכום הכל כך וכך, ופיחת או הוסיף, בזה אנו אומרים ודאי טעה בחשבון, ואחר הפרט אנו הולכים; ונראין דבריו. במה דברים אמורים שהולכים אחר התחתון, כשאין האחד תלוי בחבירו. אבל אם היה כתוב בו: מאה שהם מאתים, או מאתים שהם מאה, אינו גובה אלא מאה, שהוא הפחות שבשניהם, דיד בעל השטר על התחתונה".
כלומר, כאשר אין אפשרות להסביר את הסתירה בניהם וגם אי אפשר לומר ללכת אחר התחתון (כי אז אומרים שחזר בו) משום שכאשר שניהם סמוכים ועוד כתב את המספרים בסוגריים כדי להסביר את הנכתב במילים. ראה בסמ"ע ובש"ך שם. לכן ברור שלא שייך לומר שחזר בו. א"כ כאשר יש סתירה כזו, למרות הנטיה לומר שמם הסתם הטעות היתה במספרים ולא במילים, אולם מידי ספק לא יצאנו, ומשום כך א"א לגבות יותר מהסכום הנמוך.
